לכסות הרים בשמיכות

טכנולוגיה וחדשנות | מז"א ואקלים
צמד אמנים שבדים החליט להעביר מסר לעולם לגבי שינוי האקלים באמצעות כיסוי פסגת ההר הגבוה בשבדיה בשמיכה

 

אם שמיכה רפלקטיבית מצליחה לעצור המסה של קרחון, מה זה אומר על השלכות השימוש בגיאו-הנדסה לשינוי אקלימי? צילום: Bigert & Bergström
אם שמיכה רפלקטיבית מצליחה לעצור המסה של קרחון, מה זה אומר על השלכות השימוש בגיאו-הנדסה לשינוי אקלימי? צילום: Bigert & Bergström

מכירים את זה שאתם שומעים בחדשות שהקרחונים נמסים, השלגים מפשירים ופני הים עולים ואתם מרגישים חסרי אונים, בלי יכולת לעשות משהו כדי לעצור את השינויים מלהתרחש?

אז האמנים השבדים מאטס ביגרט ולארס ברגסטרום חשבו שדווקא יש להם מה לעשות בנדון, ובמקום לשבת בחיבוק ידיים ולחשוש מפני שינוי האקלים החליטו להראות שהם יכולים לנסות להילחם בו. הם התמקדו בהר הגבוה בשבדיה, הר קבנקאיסה (Kebnekaise).

בעשרים השנים האחרונות, הקרחון שעל פסגת הקבנקאיסה מפשיר בקצב מדאיג של כמטר לשנה בממוצע וההר מאבד בכל שנה מעט מגובהו. התהליך משמעותי כל כך, עד שייתכן שבשנים הקרובות הוא יאבד את תואר ההר הגבוה בשבדיה.

Räddningsfilt för Kebnekajse_aktion3האמנים שנחשפו לפרט המידע הזה החליטו להשתמש בהר כדי לומר משהו על הרצון שלנו לשלוט באקלים, ועל השימוש שאנחנו עושים בטכניקות של גיאו-הנדסה לצורך זה. לכן, במהלך הקיץ של שנת 2014 הם טיפסו אל פסגת ההר ופרשו שמיכה רפלקטיבית על פסגתו כדי לנסות להציל אותה מהפשרה מואצת.

גיאו-הנדסה טובה לסביבה?

ביגרט מספר שהוא וברגסטרום פרסו את השמיכה על פסגת ההר בסוף חודש יוני והיא נותרה שם כמה חודשים במהלך הקיץ, כשקרינת השמש באזור חזקה במיוחד. הכוונה הייתה למנוע מהקרינה החזקה להמס את הקרח. "המעשה שלנו הוא בעיקר מחווה סימבולית", אומר ביגרט, "ונעשה בהשראת קרחון רוהן שבאלפים השוויצרים, שם הם נוהגים לכסות חלקים ממנו בשמיכות ענק בחודשים מאי-אוגוסט כדי להגן עליהם מפני המסה". במקומות אחרים בעולם הציעו להשתמש בטכניקות דומות כמו כיסוי פסגת הר בשמיכת פליס או בעטיפת בועות ("פצפצים") וכך להאט את קצב הפשרת הקרח.

החלק המפתיע הוא שחוץ מהעברת המסר, יש סיכוי שזה אפילו עבד: נתונים מראים שהר קבנקאיסה לא רק שלא איבד מגובהו בשנה האחרונה, אלא שלראשונה ב-25 השנים האחרונות הוא גבה ברגל שלמה (כ-0.33 מטר). על אף שכרגע אי אפשר להוכיח שזה קרה תודות לשמיכה שעל פסגתו, מסתמן שהעניין בהחלט שווה בדיקה – בעיקר בהתחשב בכך ששנת 2015 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו במדידות.

"מדידת הפסגה נעשית בכל שנה באוגוסט", ביגרט מספר, "ומאז החלו ב-1947 הפסגה איבדה כ-25 מטרים של קרח. אם הייתה זו פעולת הכיסוי או נסיבות טבעיות שגרמו למגמה להתהפך השנה, זו שאלה שאי אפשר לענות עליה; השאלה העיקרית מבחינתנו היא אם המדע הספקולטיבי של גיאו-הנדסה הוא טכניקה שנצטרך לשקול להשתמש בה במלחמתנו נגד שינוי האקלים".

זו לא הפעם הראשונה שמצליחים להתערב בקצב המסת קרחון: במקומות אחרים בעולם השתמשו בשמיכת פליס ובפלסטיק בועות. צילום: Bigert & Bergström
זו לא הפעם הראשונה שמצליחים להתערב בקצב המסת קרחון: במקומות אחרים בעולם השתמשו בשמיכת פליס ובפלסטיק בועות. צילום: Bigert & Bergström

כוסות רוח להר

מובן שכיסוי הרים וקרחונים בשמיכות משול להנחת פלסטר על פצע דקירה – זה יכול אולי לעכב את הדימום לכמה רגעים, אך ודאי שלא לפתור את הבעיה מהשורש. מעבר לכך, קשה לתאר שנוכל לכסות את כל הקרחונים ופסגות ההרים בעולם בשמיכות.

אבל עד שנצליח להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה ולעבור לשימוש באנרגיות נקיות ומתחדשות, אולי שווה לנסות עוד כמה טקטיקות דומות, נניח לשיר שיר ערש ליערות הגשם, לתת שוקו חם לקרחונים בקוטב הצפוני או לספר לים התיכון המתחמם והולך סיפור לפני השינה. מי יודע, אולי כל מה ששינוי האקלים צריך מאתנו זה בסך הכול קצת חום ואהבה?

Rescue Blanket for Kebnekaise-small



אולי יעניין אותך