אהרן אהרנסון, שמת היום לפני מאה שנה, מוכר לרבים כמגלה אם החיטה וכאחד ממקימי מחתרת ניל"י. אך מעטים יודעים שהוא עסק גם בנושאים שמטרידים כיום אקולוגים ואנשי סביבה – מהצלה של מינים נכחדים ועד מניעת שריפות ועצירת נחילי ארבה
בארץ ובעולם נכחדים בעלי חיים רבים, ובמקביל עולה השכיחות של מעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם. האם יש קשר בין הדברים? כנראה שכן
חברות ועסקים מתחילים לקחת אחריות על הסביבה ומבצעים פעולות לשמירה על מגוון הצמחים ובעלי החיים הייחודי לישראל
הכירו את 400 אתרי הטבע הייחודיים בישראל שנמצאים בסיכון, ובדקו במפה: אילו מהם נמצאים ממש ליד הבית שלכם?
הטיגריסים נכחדו מקמבודיה, גורילת השפלה על סף הכחדה באפריקה, מכרסם אוסטרלי נעלם מעל פני האדמה באוסטרליה. פעולות האדם מזרזות הכחדה המונית של בעלי חיים וצמחים בכדור הארץ. האם אפשר לעצור את התהליך הקטלני הזה?
העין האנושית עושה שימוש במאה מיליון תאים רגישים לאור. הכירו את החיידק שכולו עין של תא אחד
בתחילת פברואר חל היום הבינלאומי לשמירת בתי הגידול הלחים, וזה זמן מצוין לבדוק איך קרה שהמגוון הביולוגי באגן האמזונס הוא הגדול בעולם
רחפנים, חתולים, מלכודות סולאריות ואפר מתים – הקדמה האנושית מייצרת סכנות חדשות לסביבה
חשבתם שהם חכמים סתם? עכשיו התגלה שדיונונים גם יכולים להסתיר את השדה החשמלי שלהם כדי לחמוק מטורפים
בני אדם ובעלי חיים רבים נפגעים היום כתוצאה מעודף תאורה מלאכותית. ועדת מומחים מנסה לגבש המלצות לתכנית פעולה בנושא
ככל שיש יותר בעלי חיים סביבנו, כך אנחנו מוגנים מפני מחלות. עכשיו ספרו את זה לציפורים, לחיות המשק, לדובי הפנדה ולשאר היצורים שמספרם קטן כל הזמן
עורבים הודים חמי מזג, חיפושיות ענק שנוברות בעצי תאנה וחסרי חוליות ימיים הגיעו כנוסעים סמויים לישראל בעשורים האחרונים. פתיחת נתיבי מים חדשים באזור עלולה להגביר את הפצת המינים הבלתי מכוונת ולפגוע במגוון הביולוגי המקומי
אוכלוסיית הנשרים בגמלא הצטמצמה ב-90 אחוז בעשור האחרון ונמצאת בסכנת הכחדה. מחקר חדש מעלה את הסברה שפרט להרעלות, ייתכן שהנשרים סובלים מלחץ כרוני שפוגע במאמצי הרבייה שלהם
הזאב הזהוב האפריקאי הוליך את המדענים שולל במשך 150 שנה. עכשיו הצליחו חוקרים לחשוף סוף סוף את זהותו האמיתית
פרויקט שיקום אקולוגי ראשון מסוגו בישראל הופך את שולי השדות החקלאיים במועצות האזוריות לשטחי טבע פורחים. המרוויחים הגדולים: הסביבה, התושבים והחקלאים עצמם. המחקר המדעי יוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2015
חולמים להיות חוקרים ולתרום להגנה על הסביבה? זיהיתם ציפור נדירה אבל אין לכם את מי לשתף בממצאים? מתוסכלים מכך שלא מספרים לכם מספיק על רמות זיהום האוויר בשכונה? המדע האזרחי צריך אתכם
עיקור וסירוס הם הכלים העיקריים שבאמצעותם מנסות הרשויות בישראל להתמודד עם הנזקים הסביבתיים השונים שגורמים חתולי הרחוב. המומחים אמנם חלוקים בדעתם על האפקטיביות של פעולות אלו, אך מסכימים שבלי שינוי משמעותי במדיניות הנוכחית הבעיה רק תלך ותגבר
סרטן קטלני מאיים להכחיד את השדים הטסמניים ולגרום נזק חמור למערכת האקולוגית בטסמניה. בעוד כשבועיים תשוחרר לטבע קבוצה ראשונה של שדים שחוסנו בחיסון ניסיוני מפני המחלה
מדענים איטלקים מואשמים בהפצת מחלה שקוטלת עצי זית ומאיימת על ענף כלכלי ומורשת תרבותית עשירה
מתי בפעם האחרונה ראיתם זאב מחייך או צבוע מתגלגל כשטיילתם ביערות ארצנו? מצלמות החישה מרחוק של המארג הצליחו לתעד את היונקים האלה ואחרים ביער הנטוע ובחורש הים-תיכוני
לרגל יום הפיל הבינלאומי: האם בדיקות גנטיות יצליחו לצמצם את ממדי הציד הבלתי חוקי של פילים באפריקה?
האם קמפיין לגיוס המונים שיזם אקולוג ישראלי יסייע להציל את העולם מפני הכחדה המונית נוספת?
טבלאות הגידוד לחופי ישראל הן בית גידול ייחודי ועשיר למינים שונים של בעלי חיים ימיים. אחרי שהצינורן, חילזון קטן שהיה אחראי על התחזוק השוטף של הטבלאות, כמעט ונכחד, עלה צורך למצוא פתרונות לפגיעה בהן. ועדת מומחים מיוחדת התכנסה כדי למצוא פתרון לבעיה, לפני שיהיה מאוחר מדי
המומחים קובעים: ישראל צריכה להיערך בהקדם להתמודדות עם שינויי האקלים, לפני שיהיה מאוחר מדי
הטקסונומים הקלאסיים הולכים ומתמעטים ויחד אתם נעלמת המלאכה החשובה של זיהוי מינים חדשים. האם בעתיד יהיה מי שיעניק למין חדש של חיפושית שם של נשיא מכהן או של שחקנית קולנוע נוצצת?
האם ציפורים בסביבה העירונית משנות את דפוסי ההתנהגות שלהן ומאמצות את לוח הזמנים של בני האדם? מחקרו של אסף שוורץ, אקולוג מהטכניון, חושף את היחסים המורכבים בינינו לבעלי החיים שסביבנו
הכירו את קווצי העור – קבוצה של יצורים ימיים משונים בעלי תפקיד מכריע במערכת האקולוגית הימית של מפרץ אילת
מחקר חדש בדק את התכונות המכניות והמבניות של כפתורי ההצמדה של תמנונים וחזר עם תוצאות שעשויות לתרום לפיתוח טכנולוגיות חדשות ויעילות להיצמדות לחפצים במים ותחת גשם
מחקר גנטי שנערך באוכלוסיית דובי הקוטב במדינות הארקטיות בדק לאן דובי הקוטב נודדים כשהקרח נמס