לאחרונה פורסמה בזווית כתבה על חידושים בענף התעופה, שצפויים להפוך אותו למזהם פחות ולתורם פחות לשינוי האקלים. מחקר חדש מארצות הברית תורם תרומה חשובה למגמה זו: בשנים האחרונות יש התקדמות ניכרת בשימוש יבשתי וימי באנרגיה מתחדשת או דלה בפליטות מזהמים וגזי חממה. כורים גרעיניים שמאופיינים בפליטות גזי חממה ומזהמים נמוכות מספקים חשמל כבר עשורים לתחנות כוח ולכלי שייט. כבר היום יש מדינות שבהן עשרות אחוזים מייצור החשמל מקורם באנרגיות מתחדשות, וחידושים בתחום צצים כל הזמן. הייצור והשימוש ברכבים חשמליים הולך ותופס תאוצה, ויש כמובן רכבים שמונעים על ידי ביו-דלקים. עם זאת, הייחוד במטוסים הוא שהם יחסית קטנים (בהשוואה לספינות או למתקנים יבשתיים), ולכן לא יכולים לשאת כמויות גדולות של דלק. מצד שני, הם צורכים כמויות גדולות של אנרגיה בכל רגע. אמנם, קיימים כבר מטוסים סולאריים  וחשמליים, אבל הם קטנים, אטיים ואי אפשר להשוות אותם למטוסי סילון מודרניים. אכן החלו בטיסות עם דלקים ביולוגיים, אבל גם תחום זה עדיין לא מפותח מספיק. בנוסף, כיום לא קיימים כלל חומרי סיכה ממקור מתחדש לתעשיית הרכב.

דלק סילוני מיוחד בכך שהוא בעל מספר תכונות מיוחדות: הוא לא יכול להכיל חמצן, אלא רק פחמימנים שיש להם תכולה אנרגטית גבוהה. חמצן בדלק משמעותו שהמטוס סוחב משקל עודף שאינו תורם לו אנרגיה לטיסה (את החמצן לשריפת הדלק המטוס מקבל מהאטמוספרה כמובן). לדלק סילוני צריכה גם להיות נקודות רתיחה והמסה מסוימות, כדי שיבער כראוי בתנאי התעופה, שלא יהפוך צמיגי או סמיך בטמפרטורות הנמוכות שאליהם נחשפים מטוסי סילון בגובה רב, וכן שיוכל לפעול בתור חומר סיכה על מנת למנוע את שחיקת המנוע.

במחקר החדש זיהו מסלול חדש להפיכת סוכרים לדלק סילוני ולחומרי סיכוך לתעשיית הרכבים. החוקרים הדגימו שימוש בקנה סוכר כחומר הגלם לייצור הדלק הסילוני החדש – מקורו גם מהסוכרים עצמם שבמיץ הסוכר וגם מפסולת הצמחית הנותרת לאחר סחיטת מיץ הסוכר מהקנים. על פי החוקרים, המסלול החדש יוכל לחסוך 80 אחוז מפליטות גזי החממה מאשר דלקים המסתמכים על דלקי מאובנים.

המחקר, אגב, ממומן על ידי ענקית הנפט הבריטית BP, שאחראית לזיהום הנפט החמור בהיסטוריה, שהתרחש במפרץ מקסיקו ב-2010.

בקהילה המדעית-סביבתית יש ביקורת על כיוון מחקרי זה: את קנה הסוכר מגדלים בעיקר בברזיל, באדמות שבוראו מיערות גשם, ולכן תיתכן תחרות של ייצור דלק אל מול ייצור מזון. בנוסף, החישוב של הפחתת 80 אחוז מפליטת גזי חממה המוזכר לעיל לא לוקח בחשבון את פליטת הפחמן העצומה משטח הגידול של קנה הסוכר, שמתרחשת בתהליך בירוא יער הגשם.

למרות ביקורת זו, עד שלא ימצאו דרכים אחרות, כיוון זה נראה הכי פחות מזיק לסביבה מבין החלופות הקיימות כיום להפקת דלק מטוסים וחומרי סיכוך לתחבורה.

לקריאת המחקר המקורי באתר PNAS לחצו כאן.