נסיעה אוטונומית – אסון לסביבה?


רכבים אוטונומיים זה עובדה. זה הולך לקרות.

רכבים שיסעו ללא כל התערבות אנושית.
התחזיות לגבי מתי הרכבים האלו יגיעו אל השוק מתקצרות כל הזמן. זה יקרה קרוב יותר ממה שנדמה לכם.
וכשזה יקרה, כשהרכבים האלו יגיעו אל הכביש, זה יתפשט במהירות על. את הטכנולוגיה הזו החששות לא יקברו, הפוטנציאל של השוק גדול מדי. זה רווח שכל אחד מאתנו ירוויח. זה חזק מדי בשביל להעלם או אפילו להתעכב.

הרבה מדברים על הנהיגה האוטונומית. מנתחים מתי היא תגיע, מה הטכנולוגיות שיסיעו לכך, איך יתמודד הרגולטור עם הפתרון התחבורתי החדש. אבל לא הרבה בודקים מה יקרה לסביבה. כן, רשמתי סביבה. אני יודע שזה נשמע מאולץ. בהרצאה בה נכחתי עם המדען הראשי של משרד התחבורה השנה, שאלתי אותו על הקשר בין הנסיעה האוטונומית לסביבה. הוא חשב קצת, ואז אמר שהוא לא מצליח להעלות משהו מלבד זה שרכבים אוטונומיים הם בד"כ חשמליים. מאוד פשטני, אבל גם מאוד נפוץ לחשוב ככה. כפי שרשמתי במאמר בסוכנות הידיעות הסביבתית זווית – החשיבה הסביבתית בד"כ מפסיקה להתעמק כאשר נוגעים בטכנולוגיה.

smoothgroover22

אבל אני הולך להציג לכם כאן מתווה אפשרי להשפעה סביבתית של רכבים אוטונומיים. בעזרת ניתוח אסטרטגי אני אבליט אפשרות שקיימת לכך שנהיגה אוטונומית (יחד עם פתרונות רבים וקשורים מתחום התחבורה) תביא לאסון האקולוגי העולמי הבא.
אבל נתחיל דווקא מהצד החיובי. מיתרונות הנסיעה האוטונומית:

נסיעה קלה

דבר אחד שברור לכולנו שהנהיגה האוטונומית תשפר היא חווית הנהיגה. כאן אנחנו מדברים על מהפיכה אמתית. הרי אנחנו כבר לא נהיה נהגים, אנחנו כולנו נהיה נוסעים. כל אחד שיעשה ככל העולה על רוחו כשהוא ברכב. אני אישית בטוח שאשן, אבל כל אחד ומה שהוא בוחר. הנסיעה תהפוך לדבר הרבה יותר נוח, גם למרחקים ארוכים מאוד.  מי שנסע לאילת מכיר את הדילמה רכב פרטי/אוטובוס, כי למי יש כוח לנסוע את כל זה. אבל ברגע שהנהיגה אוטונומית – הבחירה היא קלה.
לכן, אגב, גם אפשר להעריך שתחנות הרדיו יכחדו. אותם גופי תקשורת שבשכבות הלא קשישות באוכלוסייה משמשות לבידור רקע בנסיעה. הרי כמה מכם שומעים רדיו כשהם נוסעים בתחבורה הציבורית? שם אתם מעדיפים את הסמארטפון או הטאבלט (או לישון). אותו דבר ברכב אוטונומי.
נסיעה בטוחה
הכביש יהפוך למקום בטוח בהרבה. בואו ננתח את זה דרך שלושת הגורמים לתאונות דרכים: הגורם האנושי, הגורם התשתיתי והגורם המכני.
אז מבחינת הגורם האנושי, השיפור הוא ברור. רכב אוטונומי לא שותה אלכוהול והוא לא עייף. היכולות של הרכבים האוטונומיים יהיו גם מדויקות מאלו האנושיות. הרכב האוטונומי לא מסתכל שנייה במראה, הוא מודע כל רגע לתמונת רדאר כוללת מסביבו. ומעבר לזה הוא מקבל את הנתונים מהרכבים האוטונומיים שמסביבו (שמתקשרים איתו כמו שה WAZE בטלפון שלכם מתקשר עם טלפונים אחרים על הכביש), כך שבמידה מסוימת הרכבים כולם יתפקדו ככלי אחד שמודע לכל מה שמתרחש בכביש.
אבל גם בשני הגורמים האחרים יהיה שיפור. הגורמים שאינם אנושיים מוגדרים היום ככאלו היות ולא סביר שבן אנוש יוכל להתמודד עמם בזמן נסיעה בצורה טובה. אם יש בעיה על הכביש או ברכב… הנהג הוא רק בנאדם, זו לא אשמתו. אבל רכב אוטונומי הוא לא בן אדם. הוא ידע להתמודד עם תשתית רעועה או כתמי שמן על הכביש בצורה מהירה ויעילה יותר מכל נהג אנושי. גם אם הרכב עצמו לא יתפקד כראוי, הוא מתוכנת להתמודדות עם כשלים מכניים. אז בגדול אנחנו מדברים על שיפור אדיר בבטיחות בדרכים. נכון שישנה הסכנה המדוברת של השתלטות סייבר. הרי אם רכבים מחוברים לרשת, יש אפשרות שיחדרו אליהם ויתכנתו אותם בפתאומיות כך שידרסו עוברי אורח במקום לנסוע בנתיב. הסכנה קיימת, יהיה מרוץ חימוש, אבל גם אם יהיה אירוע נקודתי- הוא יהיה נקודתי בזמן (גם אם יהיה גלובלי). וזה תסריט אפשרי לא רק לרכבים אוטונומיים, הוא אפשרי גם למטוסים כיום, וגם למעליות במקרים רבים. ואם להשוות את זה לכמויות ההרוגים בתאונות הדרכים שייפסקו, אז נראה שיש לנו כאן פתרון מנצח.

נסיעה מהירה
אם אנחנו מדברים על תחבורה בטוחה יותר, סביר להניח שעם הזמן בנתיבים ייעודיים לנהיגה אוטונומית תותר נסיעה מהירה בהרבה מזו הקיימת כיום. כך היה עם רכבות ורכבים. אם אין בעיות, המהירות המותרת תעלה. לא רק בכבישים בין עירוניים, גם בתוך הערים.

נסיעה חלקה
גם פקקים סביר להניח שיתמעטו. וזה יגיע משילוב שני גורמים.
ראשון הוא יכולת התקשורת של מערכות הרכבים. ישנה התקשורת בין הרכבים לבינם, זה לא חדש, WAZE כאמור עושה זאת כבר היום. הרכבים יפעלו בתור מערכת כיחידה אחת. אבל ישנה גם התקשורת לתשתיות. רמזורים לדוגמא.
הגורם השני קשור לאופי בו יופעלו הרכבים האוטונומיים. כיום הולכת ומתבררת התחזית לכך שרכבים אלו יהוו בעיקר רכבי שירות ולא רכבים פרטיים. שלא תבינו אותי לא נכון, הכניסה הראשונית תגיע משוק מכוניות היוקרה. אבל מהר מאוד הכניסה המאסיבית תאופיין בנסיעות שירות. טקסי ספיישל.
הרי כמה זמן אתם בדיוק משתמשים ברכב שלכם ביום? חצי שעה לעבודה וחצי שעה חזרה? עוד רבע שעה בערב לקניות? לא חבל שהרכב ישב בזמן הזה מובטל? רכב אוטונומי יכול להסיע נוסעים ללא הפסקה. היכולת הזו בשילוב החיסכון בעלויות הנהג תוזיל פלאים את הנסיעה במוניות. גם היום יש מקרים בהם לאנשים היה עדיף כלכלית להשתמש בתחבורה ציבורית בדרך בינעירונית בשילוב נסיעה פרטית במונית בתוך הערים , הרבה יותר מאשר ברכב שלהם. הנסיעה האוטונומית תהפוך את זה לדבר ברור. למעשה הנסיעה בנתיבים שייועדו לרכבים אוטונומיים תהווה סוג של מקבילה לרכבת הקלה העירונית. נכון, סביר להניח שברכבת הקלה יש יותר ציפוף של נוסעים ולכן פחות עומס, אבל הנסיעה בה היא לא רציפה כמו שיהיה בנתיב התחבורה האוטונומית.
אגב, אתם יכולים לשאול – אם עולם התחבורה הולך לעבור כאלו מהפיכות מטורפות, איך זה שבישראל דוחפים ביצוע של רכבות קלות כמו במקרה תל אביב, כאשר סביר להניח שעוד שנים רבות כאשר הבנייה של תשתיות הרכבות הללו תסתיים היא כבר לא תהיה רלוונטית. התשובה לכך היא שאף אחד לא הבטיח לכם מערכת קביעת מדיניות תחבורתית אינטליגנטית. תסתפקו במה שיש.

JCT 600

עד כאן לצד החיובי. ועכשיו בואו נתעמק שנייה בנושא שונה לחלוטין :

למה אנחנו בכלל גרים בערים?

ברחבי העולם יש תנועה המונית של אורבניזציה. אנחנו שומעים על זה מכל כיוון. זה מגמה מתגברת.  54 אחוזים מאוכלוסיית העולם גרים בערים. וזה נשמע שזה רק הולך להתגבר.
העניין הוא שהעיר היא ריכוז של הצרכים האנושיים המודרניים. פרנסה, חברה, בילוי, הכול מרוכז. במרחק הליכה יש הכול. זה ריכוז של הזדמנויות. אם עבודה אחת לא צלחה, אפשר למצוא במרחק נסיעה קצר עבודה אחרת. אם הסתכסכתם עם חבורה אחת, בדלת ממול יש חברים שונים לחלוטין, מתאימים לכם בהרבה. לגור בכפר או בישוב מבודד זה אומר לקחת סיכון על עבודה, זה אומר נסיעות ארוכות לכל סידור קטן שבעיר היה דורש מקסימום נסיעה של עשר דקות. זה אומר להיות רחוק ממה שקורה, לא משנה מה. ולכן עוברים לעיר, לנצל הזדמנויות. הרבה מהאנשים שסיפרתי להם על כך צקצקו בלשונם, הרי העיר היא מעבר לזה הם אומרים לי. העיר היא מבנה תרבותי, היא מקום שאתה רוצה פיזית לחיות דווקא בו. תמיד עולה מולי הטיעון הזה של "אני מכיר המון אנשים שפשוט אוהבים את העיר". אבל בתכל'ס האנשים הללו לא מדברים על הערים בכללותם. במקרה של ישראל הם מדברים על רדיוס של כמה מאות מטרים סביב דיזינגוף סנטר. אנשים לא עוברים לרמלה, אשדוד או חדרה בשביל ההרגשה האורבנית או מבנה הרחובות. אם הם היו יכולים להגיע באותה קלות לכל המקום שנגישים להם בעיר בלי לגור בעיר, העיר הייתה הרבה פחות אטרקטיבית.

אני מניח שעכשיו התמונה של מה שאני מנסה להעביר כבר מתחילה להתבהר. אז בואו ננתח את זה:

האסון
דרך שילוב של היתרונות שניתחתי – נסיעה מהירה, חלקה ונוחה, אנחנו יכולים להסיק בבירור שהרדיוס שאנשים יסכימו להתחשב בו כנסיעה קלה יגדל פלאים. תחשבו על זה, אתם הייתם מוכנים לנסוע שלוש פעמים בחודש לארה"ב לפגישת עבודה? לא כל כך, נכון? ואם זה היה במטוס על קולי במחלקה ראשונה? כך חשבתי.
על כן נסיעה אוטונומית, יחד עם מהפכות טכנולוגיות בתחום התחבורה שמתחילות כבר לתת בשורה כיום (דוגמת WAZE   ו UBER), יכולה להביא למשהו גדול ממה שחשבנו, והרסני בהרבה. העיר הולכת לאבד ממקור המשיכה שלה. בעצם מה שנכיר בו כעיר יתפרס בצורה נרחבת בהרבה. קרבה זה כאמור לא מושג גיאוגרפי בחיים שלנו, זה מושג של זמן ונחות ולכן הקרבה תעבור מהפיכה. ולכן לא נהיה חייבים לגור בערים כדי להיות קרובים לפרנסה\הזדמנויות\תרבות\חברה.
אדגים לכם מהמקרה הפרטי שלי. אני גר כיום בירושלים. ולמען האמת אני לא ממש חובב את העיר הזו (בלשון המעטה). אבל אני ואשתי עובדים כאן, לא הגיוני שנגור במקום אחר או שלא בסביבה. אבל אם הייתה אפשרות בחצי שעה של נסיעה אוטונומית להגיע הביתה, לא משנה באיזו שעה, לא משנה כמה עייפים היינו, פשוט להיכנס לאוטו ובהמשך של חצי שעה בשגרת היום היינו מגיעים הביתה, אז היינו מוכנים לגור ברדיוס של החצי שעה הזו. והרדיוס הזה יכול להגיע גם למאה ק"מ מירושלים עם נסיעה אוטונומית. במרחק של 100 ק"מ נסיעה אני קונה לעצמי וילה באחד מיישובי הדרום. עם נסיעה אוטונומית אני לא אספוג שום בעיית ניידות, עד רבע שעה נסיעה ואגיע בערב לכל שירות שאזדקק לו, למשל בבאר שבע. מהפכה בניידות תייתר את הצורך בקרבה לבסיס העיר ברמות שאנחנו לא חושבים עליהן. גם חברתית (ועזבו את זה שאחוז נכבד מחיי החברה שלכם כבר היום צמוד לכם לכיס בסמארטפון), גם תעסוקתית, גם תרבותית.
תבינו, לי, כמו לכם, יש תקציב מיועד לדירה. אם לגור בתוך הערים (שהביקוש בהן מייקר את הדירות) לא יסייע יותר מלגור מבחוץ להן, אז אני כמו כל אחד אחר אגור היכן שאוכל למקסם את התקציב שלי. סביר להניח שעל קרקע קרובה יותר לטבע, או על חשבון הטבע.
על כן – הפיתוחים הטכנולוגים בתחום התחבורה יכולים לגרום לקריסת המודלים של העירוניות.
כל אחד יגור היכן שבא לו. נפסיק לחיות בצפיפות העירונית. וזה אסון אקולוגי. כי למרות שבד"כ בנייה אקולוגית נתפסת כבנייה כפרית בבתי בוץ חדי קומה מוקפים גינות "אורגניות", במציאות כל הישובים הכפריים הללו הם למעשה ההפך. הם הרס הסביבה. כל המצפים בגליל או ההתנחלויות המבודדות שמשווקות את עצמן כ "אקולוגיות" הן למעשה בעיה אקולוגית לא פחות ממיכלית נפט דולפת באוקיינוס. אבל כשמוכרים לכם את זה עם גבינות צאן וגדר חיה ומסעדה "אורגנית", זה נשמע לכם אקולוגי.  אבל האדם והטבע לא הולכים ביחד. אנחנו יצאנו מהעסק. אנחנו צריכים להתקבץ במושבות שלנו ולא לבלוע עוד ועוד פיסות טבע. לכן אין דבר שדורס את הטבע יותר מבניה של דירות פרטיות חד קומתיות. מה שמביא לכך ששכונות צפופות של בנייני מגורים גבוהים הם הבנייה הכי אקולוגית שיש זו בנייה שמצופפת את בני האדם, ולא רק בבתים, זו בנייה שמצופפת גם בכבישים ותשתיות. אם את כל תושבי הגליל היינו מיישבים בישוב עירוני אחד גדול (לדוגמא) כל פיסות הטבע שנבנו עליהן המצפורים והמצפים היו נשארים חלק מהמערכת האקולוגית שהייתה קיימת שם.
על כן, אם יש טכנולוגיה שתביא לפריסה מרווחת יותר של בני האדם – זו טכנולוגיה הרסנית לטבע. גם אם בעקיפין. ושלא תבינו לא נכון, זה לא תוצאה ייחודית רק לנסיעה אוטונומית. זה ייחודי לכל מהפיכה שתקום בתחום התחבורה. ומהפיכה כמו זו שתביא הנסיעה האוטונומית לא יצא לנו לראות שנים, בדור שלי לא הייתה כזו, בספק אם בדור של הוריי ואפילו של סבי וסבתי.

אז מה עושים?
דבר אחד בטוח שלא עושים – לא מנסים לעצור את הנסיעה האוטונומית. לא שבכלל יש דרך לעצור את זה. אי אפשר באמת לעצור טכנולוגיה כאשר יודעים עליה. בייחוד לא כזו שתייעל את החיים של כולנו ותשמור על חיי אדם מתאונות נוראיות.
אבל מה שכן – צריך להתכונן. הנסיעה האוטונומית יחד עם פתרונות תחבורתיים מהפכנים נוספים הולכת להוביל להקלה עד מחיקה של משמעות המרחק. הפגיעה הסביבתית האפשרית היא רק פן אחד של זה. ישנן גם משמעויות כלכליות נרחבות, מסחריות, חברתיות. אבל לכל האספקטים האלו אני פחות דואג. לאספקטים הללו יש ויהיו מי שינתחו את הטכנולוגיה ומשמעותה. אבל הסביבה, לצערנו במצב קצת שונה. התנועה הסביבתית העולמית באופן מסורתי פועלת רק דרך הפחדה וללא שום ניסיון להבין טכנולוגיה ובוודאי שלא לנתח אותה אסטרטגית. לכן כדי להבין את ההשפעה שתגרום הנסיעה האוטונומית (כמו טכנולוגיות אחרות) צריכה לקום תנועה סביבתית חדשה.
והפעם גם אחראית.

ד"ר שי פליישון

לקריאת הפוסט המקורי לחצו כאן.



אולי יעניין אותך