הטקסט הזה נשמע מגוחך. ברור לכם שהכותב (הדימיוני) התכוון לדבר אחד בלבד –  להטיל ספק בנחיתה על הירח. בתכלס זה טריק רטורי. הכותב מעוניין להעביר מסר ברור לגבי משהו, אבל הוא לא רוצה שתתוכחו איתו על זה, אז הוא מרחיב לגבי זה ומוסיף שבעצם הנושא האמיתי הוא אחר ואין טעם להתייחס למה שכרגע אמר, למרות שהוא ימשיך לחזור על זה לאורך כל דבריו. וזה בדיוק מהות הכתבה של הלל גרשוני באתר מידה שבאה תחת הכותרת "טראמפ צודק: צריך להפסיק להילחם בהתחממות הגלובלית". לאורך כל הכתבה גרשוני מטיל ספק ברור בכך שישנה התחממות גלובלית, מסביר שאי אפשר לקבוע כלל כי לאדם יש קשר לכך, ופוסל את מי שמאמין בהתחממות גלובלית. אבל אחרי כל תקיפה הוא מזכיר מחדש– אלו בכלל לא השאלות בהן הוא רוצה לעסוק. אז למה הוא בכל זאת שוזר את ההתקפות בנושאים הללו לאורך כל הטקסט? אולי זה כי הלל גרשוני לא מצליח להתמודד עם זה שהעובדות נוגדות את דעתו שמונעת מהעתקה של טיעונים של מקביליו בעולם , ולהתעמק הוא לא מצליח, אז הוא תוקף בשטחיות ואז ישר נסוג מפחד. אבל אתם יודעים מה, כמו שגרשוני אומר  – זה לא השאלה של הרשומה הזו שלי.

אז בואו נתחיל לנתח את המאמר של גרשוני.  את כולו. גם את החלקים שגרשוני טען שאינם השאלה הנדונה בכתבה (שהם הרוב המוחלט כאמור של דבריו).  חשוב לי לציין – לאורך כל המאמר גרשוני הסתמך אך ורק על כתבות מהעיתונות הפופולרית ודוחות של מכונים עצמאים. אין ציטוט במאמר שלו שמפנה לספרות המדעית בה נעשה סיקור עמיתים. מקסימום Ynet scientific, וגם שם תוך סילוף העובדות כפי שאראה בהמשך (אשכרה הצליח לסלף את Ynet, שזה סוג של צדק פואטי)

אם אתה לא מבין את העובדות – פנה לדה לגיטימציה על מי שכן.

תחילה גרשוני בוחן האם מי שתומכים בכך שאכן יש התחממות גלובלית בכלל מבינים על מה הם מדברים?
"הנושא כבר הפך לעניין דתי לגמרי, ולאמונה שבאה בנשימה אחת עם סט שלם של אמונות אחרות" כותב גרשוני, ומוסיף על כך דוגמא שמצא אצל הסופר טוביה טננבאום "כל מי שאמר לו שהוא מאמין ב"שינוי האקלים", גם היה בעד פלסטין ובעד הפלות, ולהפך"
ובכן זה בגדול סתם ניסיון דה לגיטימציה. הטחת רפש ותו לא. אין כאן אפילו לא צל של עובדות. אם אנשים מאמינים במשהו זה אומר שהוא לא נכון? ואם אכן האמונה בכך מגיעה בקורלציה לדעות פוליטיות האם זה משנה משהו לגבי הדעה עצמה? אם כן, אולי כדאי שהכותב יישם את זה קודם בביתו. בכל זאת, ניאו ליברל שיוצא נגד הקשר בין בני אדם להתחממות גלובלית. לא הכי מפתיע שיש.

לאחר מכן גרשוני פונה לדה לגיטימציה נוספת. והפעם נגד מדעי האקלים. גרשוני אמנם פותח בהכרה ש "אכן, הקונצנזוס היום אומר שחלק משמעותי מההתחממות אכן קשור לפעילות האדם" אבל אז כמובן מתחיל לסייג. את ההתייחסות לכך ש97 אחוז מהמדענים בתחום תומכים בכך שהאדם גורם להתחממות גלובלית הוא מכנה אגדה ומיתוס. התגובה שלו מבוססת כמובן על בלוגים וציטוטים מהעיתונות הפופולארית. הספרות המדעית אמנם מצאה אחרת. ואם לא די בכך גרשוני פונה לדה לגיטימציה ישירה בהרבה. "קלימטולוגיה הוא מדע צעיר," ומדע ש "התברר כטועה שוב ושוב בעשורים האחרונים"  זאת למרות שלא רק שמדע האקלים נחקר מאות שנים אפילו את אפקט החממה החלו לחקור כבר לפני כמעט 200 שנה. וכדי להשלים את הדה לגיטימציה גרשוני הגיע בסופו של דבר לטיעון האולטימטיבי של מכחישי מדע באשר הם :
"עושה רושם שהאקלים בקרב אותו מדע אינו מעודד פקפוק בתיזה הכוללת. אם אתה חולק עליה, האם באמת תרצה להיות מדען שיודבק לו כינוי הגנאי "מכחיש אקלים", שלא יקבל במה בכתבי העת הנחשבים, ושיהיה מנודה מקהילת המדענים? מדובר בקרקע פורייה למדע רע, ולכן בצדק יש לקבל בזהירות רבה כל מה שיוצא מן הקהילה המדעית בעניין הזה "בשם המדע"."
במילים אחרות, אפשר לפקפק בתוצאות המראות על ההתחממות הגלובלית בגלל שכל מי שחוקר אותה מבין שיש לה קשר לפעילות אנושית ולכן מי שלא יחשוב כך אולי יתבייש להביע דעה. זה אולי מוכר לכם מדיונים עם מתנגדי חיסונים או תוקפים של ההנדסה הגנטית, אבל הלוגיקה היא אותה לוגיקה. גרשוני לא צריך ללמוד את הנושא, כי כמעט כל מי שלמד את החומר מתנגד לדעתו של גרשוני.  אגב, אפשר להוסיף לגרשוני שגם כמעט כל מי שבדק את תנועת כדור הארץ הבין שהוא נע סביב השמש ולא להפך, ועדיין אנחנו מתייחסים לעובדה הזו כקונצנזוס מדעי עד שלא יוכח אחרת.

אם ההתחממות הגלובלית מביאה עליכם בצורת – תעשו לימונדה!
טיעון נוסף של גרשוני הוא דווקא יצירתי במיוחד: גם אם ישנה התחממות גלובלית, וגם אם היא מבצעת שינוי גלובלי כולל, זה לאו דווקא דבר רע. למה? כי אולי יש גם אספקטים חיוביים לשינוי. ולדוגמא גרשוני מביא עדויות לכך שאקולוגיות צמחיות מסויימות גדלות מהר מבעבר, ואפשר לייחס את זה לעלייה בריכוז הפחמן דו חמצני באוויר, גרשוני אומר אף שהעולם הופך  "לירוק מאי פעם". ותאמינו או לא זה אפילו די הגיוני. אני אישית הוספתי את זה בניתוח תוצאות הדוקטוראט שלי (שעסק בקיבוע הפחמן הדו חמצני בתהליך הפוטוסינטיזה ואף ביחס לריכוזי הפחמן הדו חמצני על פעולה זו). אם ריכוז הפחמן הדו חמצני גבוה יותר באטמוספירה, אז באמת למערכת האנזימים שמבצעת את תהליך קיבוע הפחמן בצמח יותר קל לבצע את קיבוע הפחמן (זה בגדול. מי שרוצה יקבל הרצאה בפרטי על גורמים מעכבים טבעיים במערכת קיבוע הפחמן הצמחית). אבל האם זה דבר טוב? לאו דווקא. לדוגמא קחו את האיטרופיקציה, תהליך בו יצירת תנאים מיטביים לגדילת אצות וצמחים במקווי מיים עד שנוצר מכך נזק. כאשר האדם יוצר את התנאים הללו (למשל על ידי הזרמת פסולת חקלאית רווית חנקן למקורות מים) ישנה השתלטות של צמחים על מקווה המים וזה מוביל לפגיעה בחיי האוכלוסייה והכלכלה המסתמכת על מקווי המים הללו. בסין לדוגמא מדובר כבר באסון של ממש.
אבל למען האמת זה לא עניין של האם עכשיו השינוי טוב לנו או רע לנו. זה משהו עמוק יותר מבחינה אקולוגית שגרשוני מסרב להבין. אנחנו לא באמת יכול להבין לעומק את ההשפעות של התהליכים שיווצרו מהרס מערכות סביבתיות. נכון שבסופו של דבר מה שמעניין את כולנו זה מה יקרה לחיים שלנו, אבל השינוי ההרסני שלנו את הסביבה יכול לבוא אלינו כבומברנג כי בסופו של דבר אנחנו כן מסתמכים בחיינו על הסביבה. זו אמת שהרבה ממכחישי ההתחממות הגלובלית שוכחים ממנה. מבחינתם ישנו מין אנושי, שחי לו בסבבה בשכנות עם "הטבע". אבל לדעתם זו שכנות בלבד. אם נפלוש אל השכנים פשוט נקבל את הבית שלהם. וזה מאוד מפתה להאמין בזה. רק שזה חסר בסיס. אנחנו לא שכנים של הטבע. אנחנו תלויים בו. יצור המזון שלנו מתבסס על אקלים. נתיבי הסחר (כפי שציין גרשוני בעצמו אגב) תלויים בזרמים גלובליים. התפשטות מחלות שתוקפות אותנו תלויה בהשפעות על מי שמעבירים את המחלות (לדוגמא יתושים). החיים שלנו והטבע שזורים אחד בשני. הרי מי כמוני, שתומך בפיתוח טכנולוגי אחראי בתור דרך לקדמה האנושית, היה רוצה לדעת שאנחנו כבר יכולים לדאוג טכנולוגית לכל אספקט בחיינו. אך אין כך הדבר. אנחנו עדיין תלויים במערכת היחסים עם הטבע. ואם אתה משנה את הטבע, אתה משנה את הסביבה האנושית. האקדמיה האמריקאית למדעים מדגימה במסמך מיוחד  את הנזקים האפשריים לחיינו. הגברה של זיהום האוויר, מחסור במזון בעקבות עקות יובש ועוד, וזה כבר עכשיו. מה יקרה עם זה יתגבר? פשוט מאוד, המערכת הטבעית עליה אנו מסתמכים תשתנה באופן מתגבר ואנחנו לא נצליח לעמוד בבהתמודדות עם השינויים האלו באופן מקביל.
ולכן, השאלה שגרשוני מציג : "הרווח מול ההפסד: האם באמת ההתחממות הגלובלית רעה בחשבון הכולל?" איננה רלוונטית. אתה לא יודע מה יהיה הרווח האפשרי כרגע ובוודאי שלא מה ההפסד. אתה רק יכול לדעת שטכנולוגית ככל הנראה לא תהיה לך היכולת להתמודד עם השינויים. כמו שקורה כבר היום.

שאלה?

ואז, רק בחלק השני של המאמר שלו,  גרשוני שואל את מה שבאמת לדעתו צריך לשאול :
"האם התוכנית המוצעת תועיל לבני האדם, בשיקול הכללי, או תזיק להם?"
או במילים אחרות, האם בכלל כדאי לנו לפעול למניעת ההשפעה האנושית על ההתחממות הגלובלית? זו בתכלס שאלה עם מהות. אם כל העניין הוא למנוע קטסטרופה שתבוא עלינו, האם התכניות המוצעות לפיתרון לא יביאו לבעיה גדולה יותר למין האנושי?
אבל כאן מגיעה הבעיה. כאשר גרשוני מתייחס לשאלה המהותית של דבריו, כל מה שהוא מתבסס עליו הוא דו"ח אחד ויחיד של מכון עצמאי, שמרני ביותר. כמו במוטיב חוזר משאר הכתבה שלו, גם כאן כבר ניחשתם, התוצאות לא פורסמו בשום עיתון מקצועי ולא נבחנו בסיקור עמיתים. מטרתו של המאמר אם כן, היא לדווח על כך שישנו איזה מכון מחקר כלשהו, שמרני במיוחד, שבאופן לא מפתיע שומר על מסורת של הטלת ספק בקיומה של התחממות גלובלית או השפעת האדם עליה.

אז מה הבעיה הגדולה של גרשוני?
הבעיה של גרשוני, לדעתי , היא שהוא מציב תמונה דיכוטומית של המציאות. בייחוד מבחינה כלכלית. מבחינתו של גרשוני שמירה על הסביבה מהותה היא פגיעה בכלכלה. זה אפילו נפלט לו בלי לשים לב בכתבה כמעט בצורה ישירה כאשר הוא כתב כי בישראל "נאסר על שיווק של מוצרי חשמל זולים" כאשר בכתבה המצוטטת מאתר YNET דובר למעשה על איסור שיווק של מוצרים שיעילותם האנרגטית נמוכה במיוחד. פליטה ישירה מהתת מודע של גרשוני. האם מוצרים יעילים אנרגטית בהכרח יקרים יותר? בוודאי שלא. אתם מוזמנים להיכנס לאתרי השוואת המחירים דוגמאת ZAP שם ישנה אפשרות לסנן על פי רמת היעילות האנרגטית. אגב, מה שכן בטוח שאם ניקח שני מוצרי חשמל באותו מחיר, זה היעיל יותר אנרגטית יביא לחיסכון בהוצאות, כי הוא … יעיל יותר אנרגטית (חשמל לא רק עולה בזיהום אוויר הוא גם עולה כסף לצרכנים). ואם כבר נכנסים לחשמל, גרשוני מזלזל לכל אורכה של הכתבה בייצור אנרגיה מתחדשת או סביבתית. נשמע לו מוזר שמה שלא מזהם גם יהיה כלכלי. אבל מה לגבי אנרגיה גרעינית? פה סביר להניח שהייתי מפתיע את גרשוני, הרי יש לו איזה דעה על מה זה סביבתי, ואני מביא לו משהו שלא עולה בקנה אחד עם הסטיגמה השולטת. אבל מה לעשות שאנרגיה גרעינית היא אנרגיה בעלת רמת פליטות דומה לזו המתקבלת ממתקני אנרגיה סולארית. ומבחינה כלכלית לא עושה רושם שצריך סובסידיות כדי לקדם אותה. אז כן, פתרון סביבתי לא אומר פיתרון שפועל נגד הכלכלה. קחו לדוגמא את הכלכלה המעגלית. יצירה של מערכות תעשייתיות שמצמצמות פליטה ופסולות בעזרת פתרונות יעילים כלכלית. אחת מדרכי הפתרון היא הסימביוזה התעשייתית, שיטה בה מפעל אחד צורך את הפסולת או הפלטות של מפעל אחד. בקלנדבורג בדנמרק ישנו פארק תעשייתי שמבצע את זה כבר 40 שנה. דרך מחזור פליטות ופסולות הפארק הצליח לחסוך קודם מיליוני דולארים, אבל גם לחסוך למעלה ממאה חמישים אלף טון פחמן דו חמצני שהיו נפלטים לאוויר. לי זה נשמע שאפשר להגן על הסביבה וגם לשמור על הכלכלה.

I'm a climate scientist: