נקבה (ימין) וזכר (שמאל) של המין החדש של צפרדע בעלת ניבים. צילום: Jim McGuire photos.

רובם המוחלט של הדו-חיים חסרי הזנב, המוכרים בכינוי צפרדעים או קרפדות, מתרבים בהפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים והזכר, הצמוד אליה בחיבוק, פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו-חיים) שיעברו לבסוף שינוי צורה לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים, או יאכלו על ידי טורפים. מספר לא מובטל של מיני צפרדעים מנסים למנוע זאת ודואגים לצאצאים שלהם בדרכים שונות ומגוונות.

מינים מסוימים נשארים ליד מקור המים בו הוטלו הביצים כדי לשמור עליהן ועל הראשנים, כמו זכר "צפרדע השור האפריקנית" שבסרטון:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=l3uO2lO9JDk[/youtube]

מינים אחרים מטילים את הביצים ביבשה ואף "דוגרים" עליהן כדי לשמור על לחות, לאחר הבקיעה חלקם נושאים את הראשנים על גופם למקור מים. אחרים נושאים את הביצים המופרות במבנים מיוחדים על הגב או בצידי הגוף ויש זכרים שנושאים את הראשנים בשקי הקול שלהם. נקבות של מין אחד של צפרדע אוסטרלית, שנכחד לפני כ-30 שנים (אם כי ישניסיונות להחזירו לחיים באמצעות שיבוט), בלעו את הביצים המופרות ונשאו את הראשנים המתפתחים בקיבה שלהן, עד שהקיאו צפרדעים צעירות לאחר כשישה שבועות. הנקבות לא אכלו במהלך כל השבועות בהם הצאצאים התפתחו בקיבתן.

דרך נוספת העשויה להגדיל את הסיכוי של הצאצאים לשרוד, וכן להקטין את הסכנה להורים, היא הפריה פנימית, בה הביצית ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. בהפריה זו, הזכרים והנקבות יכולים להזדווג במקומות מגוונים ומוגנים, מאחר שאינם מוגבלים למפגש במקווי מים. כמו כן, הסיכוי למפגש מוצלח בין תאי הרבייה גדול ולכן הנקבה יכולה "לבזבז" פחות משאבים על ייצור ביציות רבות והביציות המופרות מוגנות – לפחות זמנית – בגוף הנקבה. מבין 6,455 מיני הדו-חיים חסרי הזנב המוכרים כיום, כ-12 מתרבים בהפריה פנימית. שניים ממיני הצפרדעים האלו, מקליפורניה, מטילים לאחר ההפריה ביצים, שמהן יבקעו צפרדעים קטנות ולא ראשנים. המינים האחרים שמתרבים בהפריה פנימית (כולל מין צפרדע שנכחד לאחרונה) משריצים צפרדעים קטנות. כלומר, הביצים שלהם לא מוטלות, אלא מתפתחות לצפרדעים ובוקעות בצינור הביצים של הנקבה.

מין צפרדע בעלת ניבים חדש מהאי סולאווסי (Sulawesi) שבאינדונזיה מצטרף כעת לרשימת הצפרדעים המתרבות בהפריה פנימית. מין זה הוא גם מין הצפרדע הראשון, והיחיד בינתיים, בו הנקבות משריצות ראשנים ולא צפרדעים קטנות.

זכר L. larvaepartus ליד שלולית ובה ראשנים (עיגול צהוב). צילום: Jim McGuire.

הצפרדע התגלתה כבר לפני כ-20 שנים על ידי החוקר ג'וקו איסקנדר (Iskandar), מהמכון הטכנולוגי של באנדונג שבאינדונזיה, אך רק עתה הצליחו הרפטולוגים – חוקרי זוחלים ודו-חיים – לתפוס אותה ולאשש כי מדובר במין צפרדע חדש למדע, המשריץ ראשנים. עמיתו של איסקנדר, ההרפטולוג ג'ם מגווייר (McGuire) מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, גילה זאת כשחשב שהצליח ללכוד זכר ממין הצפרדע החדש, אך התברר כי זו נקבה במהלך השרצת ראשנים, שאף המשיכה להשריץ לכף ידו. מגווייר ועמיתיו תיארו את המין החדש במאמר שפורסם בסוף שנת 2014 בכתב העת המקוון PLOS ONE והעניקו לו את השם Limnonectes larvaepartus("שוחה שלוליות יולד לרוות"). מגווייר ועמיתיו בחנו יותר מ-100 צפרדעים מהמין החדש וראו 19 מקרים של השרצת ראשנים או של ראשנים חיים בתוך צינורות הביצים של נקבות שנותחו. הם ראו גם ראשנים בבריכות ושלוליות קטנות שלידן עמדו זכרים. החוקרים משערים כי הזכרים מגנים על הצאצאים שלהם או שזכרים ונקבות נוהגים לחזור לאותן שלוליות לאורך תקופת הרבייה.

ראשני הצפרדע נבחנו בפירוט על ידי מירזה קוסריני (Kusrini), מהאוניברסיטה החקלאית בוגור באינדונזיה, ועמיתיה מאוסטרליה וארצות הברית. ממצאיהם פורסמו גם הם ב-PLOS ONE, בינואר 2015. החוקרים בחנו חמש צפרדעים בוגרות וכמה ראשנים ומצאו כי חלק מהנקבות נשאו בצינורות הביצים שלהן קרוב למאה ראשנים. העוברים המתפתחים בגוף האם נושאים שק חלמון המשמש אותם לתזונה ומספיק לגדילתם כראשנים, אך לא עד השלב בו הם הופכים לצפרדעים. יתכן כי בשלבים מתקדמים של התפתחותם בגוף האם הראשנים טורפים חלק מאחיהם ואוכלים צואה כתוספת מזון.

שני ראשנים של L. larvaepartus שהושרצו לאחרונה. אורכם כסנטימטר וחצי. צילום: Jim McGuire.

מין הצפרדע החדש המתואר במאמרים הוא רק המין הרביעי של צפרדעים בעלות ניבים שהתגלה בסולאווסי, אף כי ככל הנראה חיים ביערות האי לפחות עוד 15 מינים מסוג זה. צפרדעים מהסוג Limnonectes קרויות צפרדעים בעלות ניבים על שם זוג בליטות העצם המבצבצות מהלסת התחתונה שלהן ומשמשות כנשק בקרבות בין זכרים.

כל תגלית של מין חדש בסולאווסי היא יקרת ערך, מאחר שהאי נפגע מבירוא יערות מסיבי. אם הבירוא ימשך המינים שהתגלו ושעוד לא התגלו יכחדו ונאבד את ההזדמנות ללמוד על חיות מפתיעות נוספות, עם תכונות חדשות שלא נצפו עד כה.

המאמרים המקוריים:

Iskandar, D. T., Evans, B. J. & McGuire, J. A. A novel reproductive mode in frogs: A new species of fanged frog with internal fertilization and birth of tadpoles. PLOS ONE 9, e115884 (2014). doi: 10.1371/journal.pone.0115884

Mirza, D. K., Jodi, J. L. R., Luna, R. K., Glenn, M. S. & Ronald, A. The reproductive biology and larvae of the first tadpole-bearing frog,Limnonectes larvaepartus. PLOS ONE 10, e116154 (2015). doi: 10.1371/journal.pone.0116154

הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות"