עד כמה קשה לספור לווייתנים ויונקים ימיים אחרים? זה לא פשוט בכלל: הסקר לרוב מתבצע מהיבשה (תצפיות מצוק על הים), יציאה לים בסירות קטנות או בטיס במטוסים זעירים. כלי הטיס והשיט האלה גומאים מרחקים לא גדולים והם פגיעים מאוד – תאונות מתרחשות לא מעט פעמים, ובכל מקרה אנשי הצוות שעוקבים אחר בעלי החיים הגדולים האלה […]
היצור הזה הוא כריש הפיל. הוא השתנה מעט מאוד מאז שהתפתח, לכן מכנים אותו מאובן חי – שריד לימים רחוקים. החוטם שלו, שנראה כמו חדק שהוצמד לראשו של כריש, מבדיל אותו משאר בני משפחת הכרישים. תוצאותיו של מחקר חדש מגלות שהוא שונה מכל שאר בעלי החוליות ברמת המידע הגנטי שלו, וזה מה שגרם לכך שהוא […]
מי שמגיע לכנרת בקיץ רואה שהחופים מכוסים בצמחייה עבותה – אשל וקנה בעיקר. זו תופעה טבעית: כשמפלס המים יורד, צמחייה גדלה ברצועה שנחשפת; כשהמפלס עולה הצמחייה מוצפת ועם הזמן נעקרת מהשורש בעקבות פעולת הגלים. אבל בשנים האחרונות הצמחייה הזו נעשתה סבוכה במיוחד, וזו התוצאה של הבצורת שבגללה מפלס מי הכנרת היה נמוך במיוחד. באחרונה הודיע […]
בתחילת פברואר צוין "יום מקווי המים הבינלאומי" (World Wetlands Day) שבו מתמקדים בבתי גידול לחים כמו ביצות, שפכי נהרות ושלוליות חורף. מקווי המים האלה מספקים מים שאיכותם גבוהה לחקלאות, אפשר לגדל בהם דגים וגם צמחים למזון כמו אורז, קרקע הכבול היא חומר בערה מצוין ועופות מים ובעלי חיים אחרים מגיעים אליהם לתקופה קצרה או חיים […]
יום כדור הארץ מצוין היום בפעם ה-44, והשנה הוא בסימן ערים ירוקות. במהלך השנים השתנתה התפיסה של תחום הסביבה והשמירה על שלמותה בצורה דרמטית, והיום יודעים המדענים לזהות תהליכים ושינויים שבעבר לא נחשבו משמעותיים או שעדיין לא התחילו כלל. אחד מאותם שינויים הוא היחס של מומחי הסביבה אל הים ואל תפקידו החיוני בשמירה על יציבות […]
תמנון אחרי מדוזה כל התמנונים מסתווים היטב באמצעות פיגמנטציה ייחודית ושינוי הטקסטורה של העור כדי להידמות לאלמוגים או להסתתר בקרקעית החולית. במימי האוקיינוס השקט, ליד איי אינדונזיה ומלזיה, חי ה-Mimic Octopus שיש לו תכונה ייחודית: הוא מסוגל לחקות את צורת פני השטח שבו הוא נמצא, וגם להיראות כמה יצורים אחרים. החקיין יודע להתנהג כמו […]
במוזיאון הטבע בניו יורק הוצגה באחרונה חליפת הצלילה הקשיחה Exosuit של החברה הקנדית Nuytco. חליפה זו היא דור חדש של חליפות צלילה קשיחות שמטרתן לשמור את הצולל בלחץ סביבתי של פני הים בעוד הוא נמצא בעומק של 300 מטרים. המפתחים מגדירים את הפיתוח כלבישת צוללת שנעה יחד עם הגוף: לחליפה החדשה מספר רב של מפרקים […]
ב-28 במרס 2014 זעזעה רעידת אדמה את טורקיה. בישראל נשמעה אנחת רווחה: אין נפגעים לכוחותינו. הרעש לא היה חזק מאוד, מגניטודה 5.9, אבל הוא הורגש היטב גם במדינות מרוחקות ממקורו – כחמישים קילומטרים דרומית לאזור אנטליה שבדרום טורקיה – כמו ישראל, קפריסין ואפילו מצרים. הניסיון המר של שני העשורים האחרונים מלמד שרעידות אדמה חזקות במיוחד מלוות […]
תשעה מכל עשרה יצורים שחיים בעומק הים מאירים בחשכה, אומר הביולוג הימי ד"ר דיוויד גרובר. זה כולל לא רק דגים אלא גם מדוזות, ספוגים ואלמוגים – שלכאורה אין להם שום סיבה לעשות את זה. בריאיון למוסף הארץ מספר ד"ר גרובר על תוצאות מחקריו שאותן אפשר ליישם בתחומים אחרים לגמרי, כמו חקר מחלת האלצהיימר. לפני הגעתו […]
הבחירה להקדיש את הגיליון לים התיכון נובעת בראש ובראשונה מהעלייה הדרמטית בפעילות הישראלית במימי הים התיכון עם גילוי מאגרי הדלק בו ותחילת ניצולם. ההזדמנויות לפיתוח ולשגשוג כלכלי הנובעות מהתפתחות זו מלוות בסכנות מידיות לסביבה הימית, ומציבות אתגרים בתחומי הביטחון, התכנון, האסדרה והאכיפה, ובכללם היערכות לטיפול בכשלים ובתקלות. התפתחות זו חוברת לתהליכי העיור המצֵרים את שטחי […]
חוקרים ממכון Wyss של אוניברסיטת הרווארד פיתחו שיטה חדשה לייצור חפצים חזקים ועמידים מביופלסטיק שמקורו בשריונות של חסילונים. אחרי השימוש במוצרים האלה לא זורקים אותם לפח אלא מניחים בקומפוסטר, מכשיר להכנת דשן מחומרים אורגניים, שבתוכו הם יתכלו לאחר שבועיים בלבד. רוב סוגי הביופלסטיק הקיימים היום עשויים תאית, רב-סוכר שמקורו בצמחים. אנשי מכון Wyss השתמשו בחומר […]
"אנו מביעים חרטה בשל היחס הבלתי צודק כלפי כוכב הלכת שלנו, המהווה חטא לנוכח האל. זוהי אחריותנו וחובתנו לעודד מידות של צניעות ומתינות, למען יחושו הכול בצורך לכבד את הבריאה ולנצור אותה בקפידה… אנו פונים בקריאה לכל בעלי הרצון הטוב לתור אחד הדרכים לניהול חיי חסכנות ולצמצם בבזבוז, להפחית את רדיפת הבצע ולהעצים את הנדיבות […]
שני צוללים הגיעו ל-Bluefish Cove בשמורת Point Lobos בכרמל, קליפורניה. הם ירדו אל מתחת למים מצוידים במצלמה, כשתמנון מסוג Giant Pacific Octopus הגיח ממאורתו לניסה לקחת את הציוד היקר. אחרי כמה שניות של מאבק על השליטה במצלמה, הצלם Warren Murray התחיל לצלם את התמנון מקרוב, אלא שהיצור נבהל מהאור של המבזק, הניח למצלמה והמשיך בדרכו. […]
קרקעית הים היא חגיגה לארכיאולוגים ימיים: ספינות טרופות, כלי נשק, אוצרות ולפעמים סתם אשפה. כל חפץ שנמצא בים מתכסה אחרי זמן לא רב במרבד של יצורים ועשב ים,וחוקרים יכולים לבלות ימים שלמים בקרצוף ובהסרה שלהם מהממצאים, רק כי הם מפריעים לחקור אותם. אלא שיש כאלה שחושבים שכדאי להתייחס למטרדים האלה קצת יותר ברצינות. מדענים מ-RPM […]
רוב אוכלוסיית העולם מרוכזת סמוך לחופי הימים והאוקיינוסים, מה שמביא לבניית תשתיות רבות ומפותחות באזורים האלה. טביעת הרגל האקולוגית של כל בנייה בתוך הים יכולה להיות מזיקה ביותר, ובשנים האחרונות נערכים מחקרים שמטרתם צמצום ההשפעה המזיקה של בני האדם על האוקיינוסים. אחת הדרכים להתמודד עם הנזקים היא למנוע אותם מלכתחילה: דרך ייחודית לעשות את זה […]
בשנת 1826 הצליח הממציא הצרפתי ניספור נייפס לצרוב בפעם הראשונה תמונה על גבי לוח רגיש לאור שהונח בחלקה האחורי של קמרה אובסקורה (תא אפל, חלק במצלמה). זה היה תהליך ארוך ולא תמיד מוצלח, אך בעקבותיו פותח תהליך הצילום. ארנסט הקל נולד ב-1834 ובמהלך לימודיו התמחה בביולוגיה. בהמשך הוא הגדיר אלפי מינים חדשים וקידם את רעיון […]
האישה תמיד קובעת אצל הדיונונים הנקבה היא זו שמחליטה מי הוא הזכר שיפרה את הביצים. לכן כשמתקרב אליה זכר שלא מוצא חן בעיניה היא זזה, ואז הזרע לא מגיע למקום הנכון. כדי למשוך את תשומת לבה של הנקבה, הזכר משנה את דפוס הצבעים שעל עורו. במהלך ההזדווגות הזכר בר המזל נע יחד עם הנקבה, ובזמן […]
בשנים האחרונות שטפה אופנת הדגים הנאים את עולם המסעדנות – הם נמצאים בסושי ובסשימי, בסביצ'ה ובקרוּדוֹ. חלק מהאנשים שנחשפים לאפשרות של אכילת דג לא מבושל נרתעים בהתחלה, אבל אז מגלים שהמרקם של הבשר הזה מוצלח ביותר בעצם. אולי הם גם שאלו את עצמם מה הסיבה לכך שבשרו של הדג הוא קליל ועדין כל כך, אבל […]
בסוף יוני התקיים באילת כנס בינלאומי רב משתתפים מהארץ ומחו"ל, בהם מדענים בכירים ממדינות כמו אוסטרליה, ארה"ב, קנדה, איטליה, גרמניה והולנד. מטרתם של הכנס ושל סדנת העבודה שהתקיימה במהלכו היא לחבר בין אנשים העוסקים בשיקום מגוון מערכות אקולוגיות ימיות כדי לגבש עקרונות כלליים שאותם אפשר להחיל על פרויקטים מעשיים של שיקום בים. המשתתפים בדיונים כללו אקולוגים […]
21 ביוני הוא היום הארוך בשנה, וזה קורה מדי שנה. מה שחדש הוא אירוע שהתקיים בו בפעם הראשונה – יום דיגום האוקיינוסים הבינלאומי, שבמהלכו יצאו סימולטנית ספינות מחקר ל-167 מקומות בים וצוותיהן אספו דגימות מי ים. מטרתו של המפעל העצום הזה היא איסוף מידע שיסייע בהבנת החוקיות והתפקוד של מגוון המיקרואורגניזמים באוקיינוסים. מי הים מלאים […]
ההכרזה של הוועדה לשמירה על הסביבה במשרד הפנים שחבריה ממליצים לאשר הקמה של שמורת טבע ימית באזור ראש הנקרה הייתה משמחת מאוד. המדינה סוף סוף הכירה בחשיבות של אזור מוגדר המיועד להגן על דגים בסביבתם הטבעית מפני דיג והרס מעשה ידי אדם. לפני כמה חודשים התפרסם דוח בהובלת החברה להגנת הטבע המתאר את המצב העגום […]
בצפון האוקיינוס השקט יש אי של פסולת. האמת היא שזה לגמרי לא אי – האזור הזה רק מכונה כך כדי להדגים עד כמה הוא גדול ומשמעותי – אלא שטח עצום שבו מרוכזת כמות עצומה של פסולת מעשה ידי אדם מסוגים שונים, בעיקר פלסטיק למיניו. ההערכות לגבי גודלו אינן אחידות: יש כאלה שמדברים על 700 אלף […]
בצהרי ה-1 באפריל 2014 עלו על החוף ליד העיר לרפטרה (Lerapetra) שבדרום-מזרח כרתים חמישה לווייתנים מסוג זיפיוס חלול חרטום (Ziphius cavirostris). כולם היו חיים כשזה קרה, אך אחד מהם מת וארבעת האחרים הוחזרו לים בעזרתם של המקומיים. מאוחר יותר עלו על החוף מעט רחוק משם, סמוך לעיר הרקליון, שני לווייתנים נוספים. אי אפשר לדעת אם הם […]
בשנת 2010 התבצעו עבודות לסלילת החלק הצ'יליאני של הכביש הפאן-אמריקאי, מערכת כבישים שעוברים לאורך החוף המערבי של אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית ומחברים את שתי היבשות. העבודות נפסקו כשמתחת לאדמה הצחיחה של מדבר אטקמה שבצפון צ'ילה הציצו עצמות מאובנות ענקיות. בסף הכול נחשפו עצמותיהם של 40 בעלי חוליות ימיים ממינים שונים, שמתו לפני שישה עד תשעה […]
אחרי ארבע שנות בצורת החליטו ראשי עיריית ויצ'יטה פולס שבטקסס שאין מנוס, ובאחרונה מערכת מי השתייה של העיר מקבלת תוספת של 5 מיליון גלונים ביום של מי שפכים שעברו טיהור. ההחלטה הזו נעשתה משום שהאגמים שמספקים מי שתייה לעיר התייבשו וכמות המים שבהם ירדה ל-25 אחוזים מהכמות המקסימלית. טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית […]
"סביבנו" היא תכנית שבועית העוסקת בנושאי טבע וסביבה ומשודרת ברדיו קול הגליל העליון, בתדר 105.3 FM. ביום רביעי, 10 בספטמבר 2014, שוחחה מגישת התכנית זהר לידר עם כמה ממובילי הוועידה השנתית ה-42 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה והחוקרים המשתתפים בה ומציגים את המחקרים החדשים שלהם. בתכנית השתתפו: ד"ר אור קרסין, חוקרת וחברת סגל באוניברסיטה […]
היום כבר ידוע שסביבה ירוקה טובה לבריאותם של התושבים, גם עבור אלה שגרים בערים. למרות זאת, רק מחקרים מעטים בחנו את השפעתה של הסביבה הירוקה על נשים הרות. מחקר מקיף שבחן נתוני מרשם של קרוב ל-40 אלף לידות בעיר תל אביב במשך שבע שנים (2006-2000) מצביע על כך שסביבת המגורים משפיעה על ההיריון. כדי לבחון […]
כל מי שמבקר בדרום ארצות הברית לא יכול שלא להתפעל מהמשטחים העצומים של הקודזו (Kudzu), צמח יפהפה שמכסה כל מה שנקרה בדרכו – כולל שיחים, עצים, מכוניות נטושות ומבנים למיניהם. הקודזו הוא צמח פולש ממשפחת הקטניות שהגיע ממזרח אסיה באמצע המאה ה-19. הוא הוצג כפתרון להצללה בגינות, כמזון לצאן וכאמצעי למניעת סחף של הקרקע. הוא […]
בשנת 2007 התגלו בפרו מאובני עצמות של פינגווין ענקי: אורכו היה 1.5 מטרים והוא חי לפני 36 מיליון שנים. באחרונה התגלו ב-Seymour Island, חלק משרשרת איים ליד חצי האי האנטארקטי שבצפון אנטארקטיקה, עצמות של מין נוסף המגמד את קודמו – אורכו מהרגליים עד קצה המקור היה 2.1 מטרים, משקלו 115 ק"ג וכשהוא עמד זקוף […]
מרביתנו איננו יודעים זאת, אבל גז הראדון קיים בכל המבנים הקיימים סביבנו ומהווה גורם מרכזי בחשיפה של הציבור לקרינה מייננת – כזו שמסוגלת לשחרר אלקטרונים מאטומים או מולקולות שאליהם היא מכוונת, כולל אלה שנמצאים בגוף האדם. מקורה של הקרינה בחומרים רדיואקטיביים (רדיום, שהוא תוצר פירוק של אורניום) המצויים בקרקע ובחומרי בנייה. החומרים האלה מתפרקים ובתוך […]
על פי נתוני ארגון ICBL(International Campaign to Ban Landmines) בשנת 2012 נהרגו ברחבי העולם 3,628 בני אדם, 47 אחוזים מהם ילדים, בהתפוצצות מוקשים. נכון לאוקטובר 2013 היו בעולם 59 מדינות וארבעה אזורים שבהם טמונים באדמה מוקשים שעדיין לא פונו ממקומם על ידי הרשויות. תהליך הפינוי הוא ארוך ויקר, אלא שהבעיה העיקרית היא שלא תמיד אפשר […]
החורף של שנת 1992-1991 היה הגשום והקשה ביותר ב-150 השנים שבהן נרשמים באזורנו נתונים מטאורולוגיים. מפלס ים המלח עלה ביותר משני מטרים לאחר שהכנרת עלתה על גדותיה, סכר דגניה נפתח ומי נגר זרמו דרך הירדן דרומה. בקיץ שקדם לו החריבה התפרצות אדירה של הר הגעש פִּינַטוּבּוֹ יישובים רבים באי לוזון שבפיליפינים. יותר מ-770 אזרחים נהרגו […]
יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בסביבה עירונית. הערים מושכות אליהן תושבים רבים ובכך גם מהוות מנוע לפיתוח כלכלי. אלא שהפעילות העירונית צורכת משאבים רבים ומייצרת פסולת, ותלויה לא מעט בשירותי מערכת שמקורם מחוץ לעיר. כל אלה פוגעים בסביבה בעיר עצמה וגם מחוץ לגבולותיה. הפתרון לבעיה הזו הוא קידום הקיימות העירונית, כלומר שינוי הרגלים וגישות כדי […]
כולם אוהבים את צמחי הנוי שגדלים בסביבת המגורים – הם גם יפים וגם משפרים את איכות הסביבה. אלא שמתכנני גינות עירוניות צריכים לדעת שיש בין הצמחים שנבחרים גם כאלה שגורמים אלרגיה ואחרים שהם רעילים ומסוכנים לבני אדם. לפני כמה חודשים יצא לאור הספר "שיקולי קיימות בעיצוב גנים בישראל" (עורך: פרופסור יצחק שנל, הוצאת "פרדס") ובו כתבו […]
כריש לווייתני הוא יצור מרתק: בבגרותו הוא מגיע לאורך של יותר מ-20 מטרים – יותר מאורכו של אוטובוס מפרקי – והתזונה שלו מבוססת על זואופלנקטון, אצות, דגים קטנים, ביצי דגים ורכיכות זעירות. עם זאת, רק מעט ידוע על אורח חייו ובמקומות שבהם הוא מתקיים. מחקר חדש שהתפרסם באחרונה זיהה בשונית אלמוגים ליד העיר אל-לית' שבערב […]
בשנה האחרונה עוסקת ד"ר נועה שנקר מאוניברסיטת תל אביב, מומחית למינים פולשים, בחיפוש אצטלנים ממין Styela plicata ליד חופי ישראל. עד עתה הם נמצאו על שברי ספינה טבועה בעכו, על עמודי המזח בחדרה וצמודים לחבלים ולתחתיות של ספינות במרינות של עכו ושל הרצליה. מקורו של היצור הזה בים של יפן והוא הגיע לים התיכון רק […]
זיהום אוויר מסוכן לבריאות, זה ידוע היטב – בכל שנה מתים כ-1,000 בני אדם ממחלות או מסיבוכים שמקורם בנשימת אוויר לא נקי. התמותה היא התוצאה החמורה ביותר של זיהום האוויר, אלא שיש עוד עשרות ואולי מאות אלפי אנשים הלוקים במחלות נשימה, לב וכלי דם שמספרם עלה דרמטית בעשורים האחרונים במדינות מפותחות ומתפתחות גם יחד. מחקרים […]
הכנס הראשון של תעשיית המחזור הישראלית התקיים ב-30 באוקטובר 2014 ובמהלכו הוצג סקר חדש ומעניין שהתייחס לעמדותיהם של הישראלים לגבי פעילות המחזור הנעשית ביישובים בכלל, ועל נכונותם להשתתף בה בפרט. בסקר של חברת גאוקרטוגרפיה השתתפו 500 גברים ונשים מהאוכלוסייה הבוגרת ביישובים יהודיים במדינת ישראל. ממצאי הסקר הראו שיותר מ-80% מהציבור משתפים פעולה חלקית או באופן […]
ייצור חשמל ממקורות מתחדשים הוא תחום שנמצא בחזית הטכנולוגיה, ולא סתם: יש בו יתרונות סביבתיים מוכחים בהשוואה לחשמל המיוצר מדלקי מאובנים. יש רק בעיה אחת, לא קטנה כל כך – כוחות הטבע אינם יציבים ולכן ייצור החשמל סובל מתנודות שמופיעות בצורה אקראית. בניגוד להפקת חשמל מסוגי דלק מזהמים, הייצור ממקורות מתחדשים מסתמך על היכולת של […]
בתחילת המאה ה-20 התחוללה מהפכה עולמית ברפואה: הפניצילין התגלה והיה לתרופה האנטיביוטית הראשונה. מאז התגלו ופותחו עוד מאות סוגים של תרופות אנטיביוטיות שונות שהורגות חיידקים, ולפחות בתחילת הדרך הייתה תחושה שמדובר בתרופת פלא. אלא שזמן קצר לאחר תחילת השימוש הנרחב באנטיביוטיקה התברר שיש לא מעט חיידקים המפתחים עמידות כלפי המנגנוני של התרופה ומצליחים להמשיך לחיות […]
החקלאות היא הבסיס לתזונה של בני האדם, אבל גם מקור משמעותי ודי בעייתי לגזי חממה. הפעילות החקלאית גורמת לפליטה של פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4) וחנקן תת-חמצני (N2O), כשהמתאן והחנקן התת-חמצני מהווים היום 47% ו-58% בהתאמה מסך כל הפליטות של גזים אלה בעולם. הגזים האלה הם תוצרי תהליכים מגוונים שמתרחשים בתעשייה החקלאית – פחמן דו-חמצני […]
מי שטבע את הביטוי "שלג דאשתקד" כמשל לדבר שהיה ואין שום סיבה להתעניין בו עוד מוזמן לבקר ביער ביריה בגליל העליון וביער ירושלים. יערני קק"ל יעמלו עוד כשלוש שנים לתקן את הנזקים שגרם השלג הכבד של דצמבר 2013 – שאז מאות אלפי עצים קרסו או נשברו תחת כובד משקלם של הפתיתים הלבנים, ונזקים כבדים נגרמו […]
כמות המים המתוקים הזמינים לשתייה ולחקלאות הולכת ויורדת. זה קורה בגלל גידול האוכלוסין, התרחבות השימוש במים לחקלאות, עלייה בזיהום מקורות המים, מודעות גבוהה יותר לסוגי מזהמים חדשים כמו שאריות תרופות ומוצרי קוסמטיקה, שינוי האקלים וניצול מתמשך של מקורות המים. חומרים אורגניים גורמים לרוב זיהומי המים המתוקים בעולם. זיהום מים בחומר אורגני מתרחש בדרך כלל […]
"מבחינת הים והגלים, הסערה של תחילת ינואר 2015 הייתה קשה ושיאה היה כשמול חופי חיפה נמדד גל שגובהו 11 מטרים", אומר ד"ר דב צביאלי, יועץ חיצוני למשרד להגנת הסביבה וראש התכנית ללימודי-ים במכללת רופין. "הסערה הזו פגעה ברצועת החוף החולית העדינה ובמקומות רבים סחפה חול משפת הים, מה שיכול להפוך את החופים לצרים יותר". […]
הנה שתי עובדות: סרטן הוא אחד מגורמי התמותה העיקריים בילדים, ומתוך מחלות הסרטן הממאירות בילדים שליש הן לוקמיה. והנה עוד עובדה: מיליוני אנשים בעולם נחשפים לבנזן בכל שנה. בנזן הוא חומר מסרטן שגורם לוקמיה במבוגרים, אך הקשר ללוקמיה בילדים לא היה לגמרי ברור עד עכשיו. במחקר חדש נסקרו 85 מאמרים שהתייחסו לכמה תקופות בהתפתחות העובר: […]
לפני כמה ימים התחילו אנשי אתר מדוזות לקבל דיווחים על מדוזות מסוג חוטית נודדת וגם מעט מסוג מדוזה מצויה שנצפו קרוב לחופי ישראל. ד"ר דור אדליסט, מביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני בחוג לציוויליזציות ימיות באונ' חיפה ואחד מהחוקרים שמפעילים את האתר, מסביר שאלה אותן המדוזות שמגיעות אלינו בקיץ, אבל בכל שנה מגיע לאזור בסביבות […]
בעלי חיים הם יצורים חכמים: כשהם בוחרים לחיות באזור שיש בו מעט גשמים, גופם יעבור התאמות ושינויים כדי להסתגל למצב. זה עובד באותה הצורה בדיוק אצל צמחים – גם הם רגישים לאיכות הממוצעת של בתי הגידול שבהם הם נמצאים. אלא שמחקרים רבים מצאו שבעלי חיים מגלים רגישות כלפי השונות בתפקוד של בתי הגידול, ולא רק […]
הבעיה המרכזית של אנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית שמש ואנרגיית רוח היא העובדה שהן אינן יציבות וקבועות: הן משתנות לפי עונות השנה, לפי מזג האוויר ולפי השעה ביום ולכן קשה להסתמך רק עליהן להפקת חשמל. הפתרון לבעיה הזו הוא אגירה של אנרגיה חשמלית בקנה מידה גדול, בדומה למה שנעשה כיום בקנה מידה קטן במצברים ובסוללות – […]
תזונתם של דובי הקוטב מבוססת בעיקר על בשר כלבי ים עתיר שומן. אבל כיצד גופם מתמודד עם כמויות השומן הגדולות האלה? חוקרים מארה"ב השוו את הגנום של דובי קוטב לזה של מינים שונים של דובים חומים, וגילו מנגנונים ביולוגיים המאפשרים לדובי הקוטב לשגשג עם תפריט כזה. לא רק הדובים יוצאים נשכרים ממחקר כזה – הממצאים […]
דיג מכמורת (Bottom Trawling) הוא שיטה שבה פורשים במים רשת גדולה שנגררת על קרקעית הים, נסגרת הרמטית ומאפשרת תפיסה של כל הדגים והיצורים האחרים באותו השטח. מערך חכות (Long Line Fishing) הוא שיטה אחרת שבה נמתח בים חוט דיג ארוך שאליו מחוברים קרסים רבים. חוקרים מפורטוגל השוו בין שתי השיטות ומצאו שדיג המכמורת מזיק פי […]
אולי גרמניה עם מהפכת התאים הפוטו וולטאים וטורבינות הרוח שלה? או שמא ארה"ב עם רשת הסכרים ההידרו אלקטריים שלה? דווקא לא. התשובה המפתיעה, לפחות חלקית, היא סין! למרות העובדה שסין היא אחת המדינות המזהמות בעולם, מתברר שמקורם של כ-25 אחוזים מהאנרגיה המיוצרת בה הוא באנרגיה מתחדשת. בערכים מוחלטים סין מפיקה יותר אנרגיה ממקורות מתחדשים מאשר […]
מינים פולשים הם בעלי חיים או צמחים שאינם ילידים בארץ או באזור מסוים, וכשהם מהגרים אליו הם יכולים לגרום נזק לכלכלה, לאדם ולסביבה המקומית. אחת הדוגמאות הידועות בארץ היא חדקונית הדקל האדומה – חיפושית שגורמת לתמותה המונית של עצי דקל שמתמוטטים במטעים ובשטחים עירוניים, ובכך גם מסכנים בני אדם וגם מובילים לנזק כלכלי. חוקרים באיטליה […]
בשנים האחרונות עמלים חוקרים על פיתוח תא פוטו-וולטאי חדש המבוסס על המינרל פרבוסקייט (Perovskite, CaTiO3). יעילותם של התאים החדשים בהמרת קרינת שמש לחשמל מתקרבת לזו של תאים העשויים סיליקון וקל מאוד לייצר אום יחסית לתאי הסיליקון, לכן הם גם זולים מאוד. מכיוון שתאי הסיליקון מנצלים קרינת שמש בתחום אורכי גל מוגבל, ואילו תאי הפרבוסקייט יכולים […]
טורקמניסטן שבמרכז אסיה היא המדינה הכי צמאה בעולם: צריכת המים לאדם היא כמעט פי ארבעה לעומת ארה"ב שנמצאת במקום השישי. המקור העיקרי לכך הוא בזבוז מים מסיבי במגזר החקלאי שנגרם בשל התמקדות בגידולים הצורכים מים רבים באזור שאינו שופע מים, ובעיקר בגלל הסתמכות על מערכי השקיה ישנים ודולפים. האפקט על הסביבה הוא רב מערכתי: המלחת […]
ביו-פיראטיות הוא שמה של תופעה המערבת חוקרים ויזמים ממדינות מפותחות שמגיעים למדינות מתפתחות, אוספים חיות וצמחים ומפיקים מהם תרופות, גידולים חקלאיים או חומרים יקרי ערך אחרים. מוצרים אלו נמכרים במיליארדי דולרים, אך מדינות המקור לא זוכות להכנסות מכך. באחרונה נחתם פרוטוקול נגויה (Nagoya Protocol) – אחד ממיזמי כנס האו"ם בנושא מגוון ביולוגי (UN Convention on […]
אנחנו מצויים בעידן של חוסר יציבות – חברתי, כלכלי וסביבתי – שאותו אפשר להרגיש מדי יום. אלא שיש מעט מאוד תחומים שמהווים איום ישיר על הסדר החברתי והכלכלי בהווה ובעתיד כמו שינויי האקלים, שתוצאותיהם ניכרות בשורה של אסונות אקלימיים ובעלייה קבועה בטמפרטורות במקומות רבים בעולם. סופת ההוריקן קתרינה היא דוגמה טובה: הסופה פגעה בחופה המזרחי […]
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נחגג השנה לפי מיטב המסורת בנטיעות עצים בכל רחבי הארץ. עם זאת, פעולה חשובה לא פחות לטיפוח האילנות היא דווקא כריתת עצים, משום שיערות צפופים מדי נשרפים בקלות ומושפעים מאוד מבצורת. לעומתם, יערות שעברו דילול חסינים יותר בפני שריפות ומנצלים את מי הגשמים בצורה יעילה יותר. גם סוג העץ הוא שיקול […]
בעקבות שנים של נטיעות, הפכו יערות האורן לחלק בלתי נפרד מהנוף הארץ-ישראלי ועד לפני שנים ספורות היה מובן מאליו שזהו העץ שנוטעים בט"ו בשבט. אך באחרונה העץ הוותיק ספג ביקורת רבה: נטען שעצי האורן נשרפים בקלות ופוגעים במגוון הצמחים המקומי, וכך גם במגוון הביולוגי של בעלי החיים ביער. בעקבות הביקורת התרחבה מגמת הנטיעה של אלון, […]
מחקרים עדכניים מראים שחמישית מפליטות גזי החממה בעולם היא תוצר של גידול חיות משק – שהוא הסיבה העיקרית לאובדן בתי גידול ושטחים טבעיים, המקור העיקרי לזיהום מקורות מים ויש לו חלק משמעותי בהכחדת מינים. לעומת זאת, מזון טבעוני או צמחוני מזיקים פחות: לדוגמה גידול ק"ג אחד של שעועית דורש 10 מטרים רבועים שלקרקע, ואילו לגידול […]
אוכלוסיית הדולפיננים (bottlenose dolphin) במזרח הים התיכון קבועה: בקהילה הזו, שחבריה משייטים סמוך לחופי ישראל, יש360 פרטים בערך והמספר הזה לא השתנה משמעותית בעשרים השנים האחרונות. התחרות הגדולה על מקורות המזון של הדולפיננים הם המכמורתנים – כלי שיט המיועדים לדיג באמצעות רשתות המושלכות אל קרקעית הים ואוספות משם יצורים וצמחים בלי הבחנה. המכמורתנים הן אחת […]
הציפורים של גלפגוס לא פיתחו שיטות להילחם בטפילים? אנחנו נעזור להן! […]
הרעיון של כפיל בחזות החיצונית אינו ייחודי לאדם ואינו מסתיים בשבוע הדופלגנגר האינטרנטי: בעלי חיים כבר הבינו מזמן שיש יתרונות רבים להתחזות לבעל חיים אחר (או לחפץ דומם), והתופעה הזו מכונה חקיינות. בעל חיים אחד שמחקה בעל חיים אחר זוכה ביתרון הישרדותי, ולחקיינות הזו יש טקטיקות שונות. כך, למשל, יצורים שונים מתחזים לכאלה שהם ארסיים […]
התרנגולות המוכרות לנו מקורן בזן של תרנגולות בר מדרום-מזרח אסיה והן בויתו שם לראשונה לפני 8,000-5,000 שנה. לאירופה הן היגרו לפני כ-3,000 שנה, ומהן התפתחו רוב הזנים בעולם המערבי. נהוג לחשוב שתכונות מרכזיות של חיות משק של חיות מבויתות התקבעו בהן כבר בתחילת תהליכי הביות באמצעות הכלאות מכוונות של פרטים בעלי תכונות רצויות. במחקר חדש, […]
[…]
די-אן-איי הוא הקוד הגנטי של היצורים החיים, שמכיל מידע תורשתי לייצור גנים, חלבונים ובעצם כל מה שהיצור החי זקוק לו. הקוד הזה מורכב מארבע מולקולות של נוקליאוטידים (חומצות גרעין), שמסומנות בקיצור באותיות A, T, C, G. כל רצף של נוקליאוטידים יוצר קוד גנטי שונה, אבל כל יצור חי מכיל אך ורק את ארבעתם. כעת, מדענים בארצות הברית […]
מאות אלפי מצביעים ב-14 מדינות ברחבי אירופה יבחרו החודש את עץ השנה שלהם. המתמודדים בשלב הגמר של התחרות אינם בהכרח עצים גדולים, יפים או זקנים – אלא עצים שיש להם סיפור מעניין או משמעות מיוחדת עבור הקהילה. מטרת התחרות היא לקדם את המודעות לשימור של עצים כאלה. המועמד הבריטי הוא עץ אלון בן 800 שנה, […]
ככל שאוכלוסיית העולם גדלה, וככל שרמת החיים עולה במדינות המתפתחות, כך עולה גם הדרישה למוצרי מזון מן החי. הסכנה היא שגידול יותר חיות משק יביא להרס נוסף של שטחי בר, לזיהום קרקעות, מים ואוויר, ולדלדול משאבים נוסף. במאמר שפורסם במגזין Nature האמריקאי מובאות דוגמאות לשיטות לגידול בר-קיימא של חיות משק, כחלק ממודל של חקלאות מקיימת. […]
סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) פרסמה באחרונה סרטון שממחיש כיצד זיהום שמקורו בערי מזרח אסיה משפיע על האקלים העולמי. לפי מדעני נאס"א, ערים כמו בייג'ינג ודלהי פולטות לאוויר כמות גדולה של חלקיקים מזהמים, שנעים באוויר למרחקים גדולים ומהווים גרעין ליצירת ענני סופה. הסופות האלה מגיעות בסופו של דבר לחופי ארצות הברית ומביאות איתן שלג רב […]
בעשור האחרון נעשים מאמצים לפתח טכנולוגיות שיאפשרו לבצע מחקרים מדעיים בתאים וברקמות שלמות עם שליטה מוחלטת על תנאי הגידול שלהם. הטכנולוגיות האלה נקראות Lab on a Chip (או "מעבדה על שבב" בתרגום חופשי), ומשתמשים בהן כדי לחקור תאים ורקמות שנמצאים כמה שיותר קרוב למצבם בגוף חי, לצמצם את מספר הניסויים בבעלי חיים, להוזיל את עלויות […]
בימים האחרונים הפך סרטון שצולם בנגב ללהיט ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת בארץ ובעולם. בסרטון נראית להקת זרזירים שנעה בשמים כגוף אחד ואגב כך לובשת ופושטת צורה באופן מרהיב. פרופ' איאן קאזין מאוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית הוא ביולוג התנהגותי בריטי ואחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום ההתנהגות הלהקתית. כך הסביר אתמול ל"זווית" את התופעה: "הסרטון הזה הוא דוגמה […]
הסוואנות של אפריקה מספרות כיצד אזור המחיה של טורפים משפיע על הרכב הצמחייה שגדלה בו […]
שמרים (Yeast) הם יצורים חד תאיים פשוטים שגודלם מיקרוסקופי והם גדלים על מיני מזונות כמו לחם או פירות. לעומת השמרים, זבוב הפירות (Fruit Fly) מפותח הרבה יותר – הוא יכול לנוע, לעוף, לראות ובאופן כללי לשלוט בגורלו. חוקרים מבלגיה גילו שכשהשמרים מרגישים צפיפות אוכלוסין והרעה בתנאים במזון שעליו הם מתרבים, הם פולטים ריח שמושך זבובי […]
משלחת מדענים שקדחה בור בדיקה בעומק 740 מטר במעמקי הקרח באנטארקטיקה נדהמה למצוא בתחתיתו להקת דגים, שחיה בבידוד ובאפלה מוחלטת. פרט לדגים נמצאו מתחת למעטה הקרח העבה גם סרטנים וחסרי חוליות אחרים. קבוצת המדענים קדחה בשבוע שעבר בור בדיקה במדף הקרח רוס – מדף הקרח הגדול ביותר באנטארקטיקה, שגודלו כגודלה של צרפת. מטרת המדענים היתה […]
התפרצות מגפת האבולה במערב אפריקה, שהחלה בפברואר 2014, היא הנרחבת והקשה ביותר שתועדה. עד עתה נדבקו במחלה יותר מ-21 אלף בני אדם, מהם מתו 8,300. נכון לאמצע ינואר 2015 המספרים ממשיכים לעלות. חוקרים מאפריקה ומאירופה התחקו אחרי מקורות המגפה וגילו שהקרבן הראשון היה כנראה פעוט שחי בכפר בגינאה. אחריו חלו בני משפחה נוספים. החוקרים משערים […]
עד לפני 30 אלף שנים שכשכו היפופוטמים בנהרות ובנחלים בשטח עצום שהשתרע מדרום אפריקה עד בריטניה. בנחלי ישראל הם שרדו עד תחילת האלף הראשון לפני הספירה ונעלמו כנראה בשל ציד יתר. כיום הם חיים רק באזור שמדרום למדבר סהרה שבאפריקה, ובעשורים האחרונים – עם ההתפשטות האנושית באפריקה וצמצום שטחי הגידול – מספרם ירד וכיום הוא […]
המחיר החברתי של פחמן דו חמצני (SCC) הוא הערכת סכום הכסף שהמדינה יכולה לחסוך אם היא תדאג להקטין את פליטתו של גז החממה הזה וגזים אחרים, ובכך יצטמצמו הנזקים שמקורם בשינויי אקלים. אילו עלויות יכולות להיות לשינויי אקלים? הסכנה הידועה ביותר היא עלייה של פני הים, שתהפוך הצפות ערי חוף ונמלים לשכיחות יותר ותגביר הרס […]
חילזון ירקרק עורך פוטוסינתזה באמצעות גנים של אצה המשולבים בחומר הגנטי שלו […]
"חזרתי אל החוף וצעדתי על סלעים וולקניים. האזנתי לתווים שהשמיעו ציפורים לא מוכרות וראיתי חרקים חדשים שריחפו מעל פרחים חדשים עוד יותר. זה היה יום קסום, כאילו הייתי סומא שמישהו העניק לו לפתע עיניים" (צ'רלס דרווין) במקביל לדרווין החוקר, אבי תורת האבולוציה, היה גם צ'רלס הצייר, אדם עם טביעת עין רגישה ליופיו של הטבע, […]
סופות חול מתרחשות בדרך כלל בעונות מעבר, רגע אחרי ניקוי התריסים לכבוד פסח. נמלי התעופה נסגרים לתנועה וכלי התקשורת מיד יוצאים במתקפת אזהרות – קשישים, ילדים, נשים הרות וחולי לב ואסתמה מתבקשים להסתגר בבית עד שהאובך שבאוויר ישקע.. סופת החול של היומיים האחרונים הקדימה את זמנה והיתה החמורה ביותר בחמש השנים האחרונות. זיהום האוויר היה […]
מה הקשר בין לטאות אמריקאיות שעל גופן יש כתמים כחולים למשיכה מינית בקרב בני אדם? כמו סוגיות ביולוגיות רבות, גם כאן ניתן למתוח קו בין מחקרים ותגליות חדשים לבין תאוריית האבולוציה של צ'רלס דרווין, שהיום (חמישי) מציינים בעולם את יום הולדתו ה-206. דרווין מפורסם בעיקר בשל תאוריית האבולוציה, שאותה הגה באמצע המאה ה-19. התאוריה שלו […]
העתרה (אוטרופיקציה, העשרת יתר בנוטריינטים) היא תהליך שמתחיל בהעשרת מים בחומרי דשן, בעיקר נגזרות של חנקן ו/או זרחן. העשרת היתר גורמת לעלייה בקצב הגדילה, ביצרנות הראשונית ובביומסה של האצות (פריחת אצות), לגידול בביומסה הכללית הגורר שינוי בשיווי המשקל הקיים בין אורגניזמים ואף לפגיעה באיכות המים ובאיכות הסדימנט. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית או לפגיעה ביכולתה לספק את שירותי […]
סבסוד דלקי המאובנים נמשך, למרות קריאות להפנות משאבים גדולים יותר למקורות אנרגיה חלופיים […]
בשנים האחרונות יותר ויותר חקלאים מדשנים את הקרקע בזבל – וגם בבוצות שפכים. הבוצות הן חומרים אורגניים שנותרים בסופו של תהליך שנעשה במתקני טיהור שפכים (מט"שים) ברחבי הארץ. במפעלים האלה מפרידים את המים מהמוצקים, מעבירים את המים לניקוי נוסף ואז לחקלאות, ואת המוצקים מנקים בשיטות שונות. לשימוש החקלאי בבוצות יש לא מעט יתרונות, למשל חיסכון […]
פעילים בעולם ציינו בסוף השבוע האחרון את "יום ההימנעות מהשקעות בחברות דלקי מאובנים" (Global Divestment Day) בהפגנות, בריקודי פלש-מוב ואפילו בביטול חשבונותיהם בבנקים שתומכים בחברות דלקי מאובנים. זו הפעם הראשונה שמציינים יום כזה ברחבי העולם. האירועים התקיימו ב-48 מדינות, התפרשו על פני שש יבשות ומשכו תשומת לב תקשורתית לא-מבוטלת. דלקי מאובנים כמו פחם, נפט או […]
בשנת 2001 נחקק חוק תאגידי מים וביוב שמטרתו המוצהרת היא להבטיח לצרכנים רמת שירות נאותה, לשמור על אמינות והוגנות ולספק שירותים במחירים סבירים וללא אפליה, ובאופן כללי לנהל את משק המים של המגזר העירוני בצורה יעילה וללא הפסדים כספיים. הקמת התאגידים נעשתה אחרי שנים של הזנחת התשתיות וטיפול לא יעיל במים מצד הרשויות. בעשור האחרון […]
כבר עשורים רבים יודעים הרופאים שיש מחלות רבות המאפיינות את העולם המפותח, אך שכיחות פחות בעולם המתפתח. ביניהן אפשר למצוא סוגים מסוימים של סרטן, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות שונות (הנגרמות מכך שמערכת החיסון תוקפת את הגוף). לא ברור בדיוק מה גורם לחלק ניכר ממחלות אלו, אך התיאוריות גורסות שלפחות באופן חלקי זיהומים שונים באוויר, במזון, במים […]
כלכלה שיתופית היא הגדרה כוללת למגוון של פעילויות עסקיות וחברתיות שהמכנה המשותף שלהן הוא ויתור על בעלות על מוצר לטובת גישה של שימוש במוצר או הנאה מהתוצרת של המוצר. הכלכלה השיתופית היתה נהוגה בעבר בעיקר ברמה הקהילתית, אבל בזכות ההתפתחות הטכנולוגית, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בעסקים שהמודל שלהם מבוסס על כלכלה שיתופית. הדוגמאות […]
זיהוי קרקעות מזוהמות וטיפול בהן הוא אחד מהאתגרים הגדולים והמורכבים הקיימים במדינה. מקורות הזיהום שונים ומגוונים, ורבים מהם נחשפים רק לאחר שנים של חוסר מודעות וחוסר אחריות מצד גורמי הזיהום – בהם מפעלי תעשייה, מתקני צה"ל ואתרי פסולת. החומרים האלה מחלחלים אל מי התהום ופוגעים באיכותם, ונוסף על כך המזהמים הופכים את הקרקע לבלתי ראויה […]
מחקר חדש, שבדק את הקשר בין תזונת דובים, יחסי גומלין בין חרקים והתפשטות צמחים, מוכיח שוב שאי אפשר להתעלם מהיכחדות מינים קטנים ואיזוטריים […]
מיקרואורגניזם שנמצא בחצר ביתה של חוקרת אמריקאית הוא הבסיס לפיתוח של אנטיביוטיקה חדשנית שנגדה החיידקים לא יכולים לפתח עמידות […]
כמאתיים חוקרים מרחבי העולם שיתפו פעולה בפרויקט המיפוי הגנטי הגדול ביותר אי פעם שנעשה ביצורים חיים. בסיומו הם הצליחו לשרטט לראשונה את העץ האבולוציוני של 48 מיני ציפורים, המייצגים את רוב משפחות הציפורים בעולם. אחת ממטרות הפרויקט הייתה להכריע אילו משפחות קרובות זו לזו, וכך התגלה שהיונים קרובות לפלמינגו הרבה יותר מאשר לתרנגולות או לשרקרקים. […]
בואו נקרא לתינוק בשמו. כמעט שלא מדברים עליו בהקשר סביבתי, אבל מתחת לפני השטח יש אנשים שמנסים להעלות את הנושא הזה לסדר היום הירוק: ילודה. "זה הפיל הענק בחדר, ולנו יש את האומץ לגעת בו", אומר ד"ר אייל רוטנברג ממכון ויצמן למדע, שפועל להעלאת הנושא למודעות. "היום חיים בישראל שמונה מיליון בני אדם, ולפי ההערכות […]
"נוף הפחד" הוא לא שם של סרט אימה או של דרמת מתח איכותית; מדובר במונח חדש יחסית בחקר התנהגות בעלי חיים, שמתאר את רמת הפחד של בעל החיים בסביבת המחיה שלו. שלושה דוקטורנטים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון חזרו לאחרונה ממחקר שטח בקניה שבו חקרו, לצד חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון, את נוף הפחד של בעלי […]
תיאוריית האקלים המובילה גורסת ששרפת דלקי מאובנים בעידן המודרני גורמת לעלייה תלולה בכמות גז החממה פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספרה, ובעקבותיה שינויי אקלים חריגים בכל העולם. אחד הפתרונות שהוצעו לבעיה זו הוא תפיסת פחמן, או אחסון פחמן: הרעיון הוא למנוע מה-CO2 להגיע לאטמוספרה ולתרום לאפקט החממה. שיטה אחת שהציעו מדענים כדי ליישם את הפתרון הזה […]
פצלי גז (Shale Gas) הוא סוג של גז הלכוד בין שכבות של סלע פצלי שמן (Oil Shale). כדי לחלץ אותו משתמשים בסדיקה הידראולית, תהליך שבו קודחים אנכית בקרקע עד שמגיעים אל שכבת פצלי השמן, ולאחר מכן מבצעים קידוחים אופקיים לרוחב שכבת פצלי השמן. אל תוך הקידוחים האלה דוחסים נוזל בלחץ גבוה, שגורם להיסדקות ניכרת בסלע […]
כשנדבקים בתולעי מעיים טפיליות מערכת החיסון עלולה להיחלש, מה שעלול לגרום להידבקות במחלות זיהומיות נוספות. לכן חוקרים שטיפלו בתאו (בופלו) נגד תולעים טפיליות וגילו שאפשר להגביר את השרידות שלהם אחרי שהם לוקים בשחפת הבקר שמחו מאוד. אבל אין טוב בלי רע. לכאורה נראה שאם רוצים להגן על אוכלוסיית תאו, אפשר לתת טיפול אחד ולפתור שתי […]
החוש העיקרי של בני האדם הוא חוש הראייה, לכן כשאנחנו חושבים על הסוואה אנחנו חושבים על הימנעות מגילוי על ידי היטמעות בנוף, בצמחייה או באדמה. באחרונה גילו חוקרים מאוסטרליה שקיימת גם הסוואת ריח! תכונה זו התגלתה בדג השונית Spotted Filefish שאוכל אלמוג שנמצא בסביבת המחיה שלו, סופג את הכימיקלים שמקנים לאלמוג את ריחו ומשחרר את […]
האם יש עדיין משהו שאפשר ללמוד מעכבישים? מתברר שכן, למשל איך לבנות גלאי תנועה רגיש במיוחד […]
מדענים פיתחו ספוג מיוחד שכל תפקידו לאסוף פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה […]
אנשים רבים מחשיבים עצמם "אנשי כלבים" או "אנשי חתולים" הם אוהבים רק כלבים או רק חתולים, ופעמים רבות מתעבים את חיית המחמד האחרת. אבל למדענים זה פחות מְשַׁנֶּה: לאחר שהושלם ריצוף הגנום של האדם, העכבר והחולדה עלתה השאלה איזה יונק הוא הבא בתור לריצוף באיכות גבוהה. הבחירה נפלה על הכלב. ההסבר היה שכלבים חולקים עם […]
