פמיניזציה סביבתית

בריאות ומזון |
ספירת זרע נמוכה, אשך טמיר, סדק בתחתית השופכה, ועוד. האם המקור לעלייה הניכרת בפגיעה במערכות המין בקרב גברים הוא בזיהום סביבתי?

 

ספירת הזרע בקרב גברים נמצאת במגמת ירידה. זו לא תופעה חדשה, אלא מגמה שנמשכת כבר כמה עשורים. בנוסף, רופאים מזהירים על עליה בשכיחות לידת תינוקות זכרים עם פגמים במערכת המין שלהם. דוגמה לפגם שכזה היא אי ירידה של האשכים מהבטן אל שק האשכים (אשך טמיר – cryptorchidism). דוגמה נוספת היא מצב שבו פתח השופכה (קצה הצינורית המוליכה שתן מהכליות אל מחוץ לגוף) אינו ממוקם בקצה הפין, אלא בתחתית הפין, לעתים בבסיס הפין (סדק תחתית השופכה – hypospadias). במקרים נדירים אין פתח כלל.

כשלושה אחוזים מהתינוקות הבנים נולדים עם אשך טמיר, אך אצל רובם המצב מסתדר עד גיל חצי שנה. אצל כאחוז אחד מאוכלוסיית הזכרים (אחד מכל 100), האשכים אינם יורדים כלל, ויש צורך לתקן את המצב כירורגית. ללא ניתוח, יש סיכון מוגבר לחוסר פוריות, לסרטן האשך ולבעיות בריאותיות נוספות.

כ-0.3-0.4 אחוזים מהתינוקות הבנים (אחד מכל 250-300), נולדים עם סדק תחתית השופכה. מצב זה עלול לחייב בנים להשתין בישיבה ועלול לפגוע נפשית בילדים שאינם יכולים להשתין כמו חבריהם. בנוסף, מצב זה מעלה את הסיכון לאי יכולת להגיע להפריה דרך יחסי מין, ואפילו חוסר יכולת לקיים יחסי מין כלל (כאשר מצב זה גורר אחריו כיפוף קיצוני של הפין). ניתן לתקן מצב זה בניתוח, אך לא בכל המקרים.

מומחים רבים סבורים כי העלייה בשכיחות בעיות אלו ואחרות היא סימפטום לבעיה רחבה ועמוקה הרבה יותר: בעיות הורמונליות שהופכות את הגברים לדומים יותר לנשים. כלומר, תהליך "פמיניזציה" של גברים.

תצלום אילוסטרציה: Tyler Mullins
תקשורת הורמונלית זכרית פגומה במהלך התפתחות מערכת המין בעובר מונעת הפיכה תקינה של העובר מתצורה נקבית לתצורה זכרית. תצלום אילוסטרציה: Tyler Mullins

כל העוברים מתחילים את חייהם העובריים בתצורה של נקבות. בהמשך ההיריון אצל העוברים הזכרים מופעלת תכנית הורמונלית שמשנה את התצורה הנקבית הבסיסית הקיימת לתצורה זכרית. ידוע כי תקשורת הורמונלית זכרית פגומה במהלך התפתחות מערכת המין בעובר מונעת הפיכה תקינה של העובר מתצורה נקבית לתצורה זכרית ויכולה לגרום להתפתחות לקויה של מערכת זו, ולמומים מולדים.

תקשורת הורמונלית פגומה יכולה לנבוע ממיעוט הורמוני מין זכריים (כגון טסטוסטרון), או מחוסר רגישות להורמוני מין זכריים (במצב כזה ההורמונים קיימים, אבל אין מספיק קולטנים לקלוט אותם, או שהקולטנים לא מתפקדים כהלכה).

יש מחקרים שמראים קשר בין עלייה בשכיחות מומים במערת הרבייה בילדים לחשיפה לחומרים סינתטיים שמשבשים פעילות הורמונלית, כגון פתלטים, וביספנול-איי שנמצאים במרבית כלי הפלסטיק סביבנו. אנו סופגים חומרים אלה כאשר אנו עושים שימוש במוצרי פלסטיק אלה. מחקרים בבעלי חיים הראו שחלק מחומרים אלה אכן יכולים לגרום למומים מולדים במערכת המינית. חוקרים אחרים חושבים שיתכן שמדובר בשינויים בהרגלי חיים – למשל עישון מוגבר בקרב נשים צעירות (או חשיפה לעישון פסיבי) – שמשפיעים על התפתחות עוברית במהלך הריון. סיבה אפשרית נוספת לעליה בשכיחות מומים מסוג זה, היא עלייה בצריכת שמן ושומן בעשורים האחרונים – הורמונים נספגים בשמן ובשומן יותר מאשר בכל חומר אחר. לכן, צריכה מוגברת שלהן, מגבירה באופן פוטנציאלי את הצריכה של הורמונים, גם אם אין עלייה בספיגת חומרים סינתטיים משבשי פעילות הורמונלית.

מובן שיתכן מצב שבו מספר גורמים פועלים יחד וגורמים ל"פמיניזציה" של זכרים. במקרה של בני אדם, החוקרים עדיין זהירים לגבי תופעת הפמיניזציה של זכרים, אך בקרב חיות רבות מחקרים כבר הוכיחו שתופעה זו אכן קיימת.



אולי יעניין אותך