הבחירה להקדיש את הגיליון לים התיכון נובעת בראש ובראשונה מהעלייה הדרמטית בפעילות הישראלית במימי הים התיכון עם גילוי מאגרי הדלק בו ותחילת ניצולם. ההזדמנויות לפיתוח ולשגשוג כלכלי הנובעות מהתפתחות זו מלוות בסכנות מידיות לסביבה הימית, ומציבות אתגרים בתחומי הביטחון, התכנון, האסדרה והאכיפה, ובכללם היערכות לטיפול בכשלים ובתקלות.
התפתחות זו חוברת לתהליכי העיור המצֵרים את שטחי החוף והים הפנויים, שאמורים לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות ולשמש אתרי נופש ובילוי עבור אזרחי ישראל כיום ובעתיד. לכך נלווים הזיהום הגובר של הנחלים הזורמים אל הים התיכון – בביוב, בדשנים, בחומרי הדברה חקלאיים, בשפכים תעשייתיים ובאשפה. השפעות תהליכים אלה מוחרפות על ידי תהליך שינוי האקלים העולמי, שבסביבה הימית מתבטא בהתחממות המים, בהחמצתם ובעלייה של מפלס פני הים. הידלדלות הדגה בים, תכניות לממשק דיג המבטיח קיימות, תכניות לפיתוח חקלאות ימית, תחיקה, תכנון שמורות ימיות ומגוון עשיר של תכנים נוספים נידונים כולם בגיליון זה.
מכלול הגורמים והתהליכים הללו מעמיד בסכנה את בריאותם של בתי גידול ימיים, את שגשוגם של מינים מקומיים ואת עושרו של המגוון הביולוגי, ומקֵל על מינים פולשים להשתלט על בתי הגידול הים תיכוניים השונים. לאור המגמות המסתמנות מכלל המאמרים בגיליון, נראה שקיימת התמקדות גוברת של פעילות מחקרית אקדמית ופעילות אסדרה ממשלתית בים התיכון ובחופיו, תוך תחושת דחיפות.
אנו מקווים שהעמקה בתכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב לִבָּן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21.
שחר בוקמן
