סיני ממחוז בייג'ינג וסיני ממחוז סצ'ואן נפגשים ברחוב – האם הם יבינו אחד את השני? שניהם אמנם מדברים את השפה המנדרינית, אך לכל אחד מהם יש דיאלקט (ניב) שונה. דיאלקטים נוצרים באופן טבעי כשאוכלוסייה מסוימת מתפצלת לאוכלוסיות שביניהן מרחק גיאוגרפי. בכול אוכלוסייה מתפתחים הבדלים בהגייה של ההברות, נוצרות מילים חדשות וכן הלאה. שני הסינים שלנו מדברים מנדרינית, אך עם הבדלים כל כך גדולים עד שקיים סיכוי טוב שהם יתקשו להבין זה את זה וככל שיגיעו ממחוזות רחוקים יותר, כך יקשה עליהם עוד יותר לתקשר.

ומה יקרה אם נחליף את שני הסינים בשני שפני סלע מישראל?

קיום שפה מפותחת הוא מאפיין שעד היום נהוג היה לשייך בעיקר לציפורים ולמספר מצומצם מאוד של יונקים – קופים ודולפינים, למשל. אולם, חוקרים ישראלים שתיעדו בשנים האחרונות אוכלוסיות של שפני סלע בישראל הראו שהקריאות שהם משמיעים הן בעלות מבנה תחבירי מורכב. עוד התברר ששפנים שחיים באזורים שונים בארץ מדברים באופן שונה זה מזה – בדיאלקטים שונים, אם תרצו.

החוקרים אריק קירשנבאום ועמיעל אילני, בהנחיית פרופ' אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' לאון בלאושטיין מאוניברסיטת חיפה, הובילו את המחקר שעקב אחרי שפני סלע ברחבי הארץ ושהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B.

רצף של הברות

שפן הסלעים הוא יונק חברתי קטן, ששכיח באזורים סלעיים בישראל. השפנים הזכרים משמיעים שירה ארוכה ומורכבת הנמשכת מספר דקות, בה הם מספקים מידע אודות זהותם ותכונותיהם. השירה מורכבת מסדרת מקטעים, שכל אחד מהם מכיל רצף הברות. מקובל להבחין בין חמישה סוגי הברות עיקריים: יללה, קרקור, נחירה, חריקה וציוץ.

"כששמעתי בפעם הראשונה את השפנים שרים לא הבנתי מה בדיוק קורה וחשבתי שמדובר בכלל בציוץ של ציפורים", אומר גפן, שחוקר את השפנים בעין גדי למעלה מעשר שנים. "לכן התחלנו לבדוק את השירה שלהם, וככל שנכנסנו לזה יותר, המחקר נהיה יותר ויותר מעניין".

הקלטה של שפן סלע זכר שר (באדיבות פרופ' גפן). ניתן לשמוע שיר שבנוי ממספר בתים שחוזרים על עצמם:

https://soundcloud.com/zavit-news/hv2upvu72xay

במחקר נבחן סדר ההברות בקריאות השפנים בקרב אוכלוסיות ממספר אזורים בארץ, זאת כדי לבדוק את מורכבות הקריאות והאם קיימים דיאלקטים שונים אצל שפנים ממקומות שונים. גפן מסביר שרעיון לבדוק אוכלוסיות שפנים קרובות ורחוקות הגיע מהדרך שבה מתפתחת ומתפשטת שפת בני האדם. "אצל בני האדם, השפה דומה למדי בארצות שכנות ובשבטים שכנים, וככל שמתרחקים מגלים שהשפה משתנה", הוא אומר. "לכן החלטנו לבדוק אם זה המקרה גם בקרב השפנים".

החוקרים הקליטו שירת שפני סלע זכרים בתשעה אזורים בצפונה ובדרומה של הארץ. בכל אזור נבדקו מספר אתרים סמוכים יחסית. בעזרת כלים מתמטיים ניתחו החוקרים את רצף ההברות בשירת שפני הסלע והשוו בין שירי שפנים מאזורים שונים בארץ. הם גילו ששירת השפנים היא בעלת מבנה תחבירי מורכב ועשיר בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה.

טווח תפוצה מצומצם

החוקרים מצאו הבדלים משמעותיים בין שירי שפנים מאזורים גאוגרפיים שונים, והראו כי קיימים דיאלקטים מגוונים בקרב אוכלוסיות שפנים באזורים שונים בארץ. שפנים שהתגוררו בשכנות דיברו בניב דומה למדי, אך ככל שהמרחק בין האתרים היה גדול יותר נמצאו יותר הבדלים בין שירי השפנים. קשר זה, בין מידת הסמיכות של אוכלוסיות שפנים זו לזו לבין מידת הדמיון בשירה שלהם נתגלה רק לגבי אוכלוסיות שנמצאו באותו אזור גיאוגרפי בארץ. כאשר נערכה השוואה בין שירי שפנים מאתרים מרוחקים, הנמצאים באזורים גאוגרפיים שונים בארץ, לא נמצא קשר כזה.

הממצאים שנאספו על שפת השפנים הגיוניים לאור הידוע לגבי תפוצת שפני הסלע, שהם בעלי חיים עם טווח תפוצה מצומצם יחסית. הגירה של פרטים מתבצעת רק לאוכלוסיות סמוכות ולכן גפן משער שזכר שהגיע מאוכלוסייה סמוכה הוא זה שמלמד את שירו לשפנים באוכלוסייה החדשה. לכן השירים של אוכלוסיות סמוכות של שפנים דומים אלה לאלה. תהליך זה לא יתרחש בין אוכלוסיות מרוחקות, כיוון שאין ביניהן הגירת שפנים.

"לשפנים יש תקשורת ווקלית מאוד מפותחת – גם קולות אגרסיביים, גם קולות של 'שלום-שלום' וגם כשהם שרים", אומר גפן ומוסיף שכמו שבני אדם משמיעים מילים וקולות מסוימים בהקשרים חברתיים מסוימים, סביר מאוד שכך גם השפנים. "שירת השפנים היא למעשה תקשורת בין זכרים", אומר גפן. "הוכחנו שזה כלי לפרסם את עצמם ויכול להיות שגם נקבות קולטות את המסר הזה. זה משהו חשוב, אחרת זכרים לא היו טורחים להשמיע את זה".

מסקנה: אם אתה שפן סלע זכר שרוצה להרשים בנות, חשוב שתזכור לא רק לשיר יפה אלא גם לשיר בדיאלקט הנכון כדי שיבינו אותך. תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם רוצים לשיר סרנדה לגברת מבייג'ינג.

לקריאת המחקר המקורי באתר של "Proceedings of the Royal Society B" לחצו כאן