ידוע זה מכבר שזיהום אוויר מסוכן לבריאות. ידוע גם שחשיפה כרונית (ארוכת טווח) לזיהום אוויר מעלה את הסיכון למחלות נשימה, לשבץ, למחלות לב ואף לסרטן. חוליים אלה מהווים את הסיבות המובילות בעולם למוות. עם זאת, לא היה ידוע עד כמה מסוכנת חשיפה קצרת טווח לזיהום אוויר גבוה (חשיפה אקוטית).
מחקר מקיף שערך מטא-אנליזה של מאות מחקרים מעשרות מדינות, מצא שחשיפה אקוטית לזיהום אוויר מעלה את הסיכון למקרי שבץ ולמוות משבץ במידה ניכרת. הסיכון עולה לרמה מקסימלית באופן מיידי עוד באותו היום (!) והסיכון יורד בהדרגה, אך נשאר גבוה יחסית למשך כשבוע.
השפעות שליליות אלו נראו אחרי חשיפה לרוב סוגי זיהום האוויר: פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO2) וגופרית (SO2), חלקיקים נשימים עדינים PM10 (חמישה חלקיקים כאלו בטור שווים לעובי שערה) וחלקיקי PM2.5 (ארבעה כאלה נכנסים בקוטר של חלקיק PM10 אחד). ההשפעה החמורה ביותר היא של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5, שהם כה קטנים, עד שהם מסוגלים לחדור מהאוויר אל כלי הדם שבריאות ומשם מוזרמים לכל הגוף ופוגעים בכלי דם.
שבץ הוא כיום גורם המוות השני בעולם, והוא גורם מוביל גם בגרימת נכות. בשבץ, לא מגיע מספיק דם לחלק מהמוח, אם בעקבות חסימה של כלי דם, ואם בשל דימום במוח. חוסר בדם במוח מביא לחוסר בחמצן ולמוות של תאים באותו אזור. מוות של תאי מוח מביא לשיתוק, פגיעה בתפקוד המוחי ובמקרים חמורים למוות.
לאחרונה, הבשיל מהלך של המשרד להגנת הסביבה הישראלי בנושא, ואוטובוסים של אגד ודן, שני ציי הרכב הגדולים והמזהמים בארץ, החלו להתקין מסננים לשם הקטנה דרמטית של פליטת מזהמים. זה צעד בכיוון הנכון, שיקטין את זיהום האוויר בערים הגדולות. עם זאת, פתרון רחב היקף יותר חייב לכלול שיפור דרמטי בהיקף ובנגישות התחבורה הציבורית כדי שיהיה ניתן לצמצם את היקף התחבורה הפרטית בארץ.
חשוב לזכור שיש גם אירועים טבעיים שגורמים לזיהום אוויר מסוכן עשיר בחלקיקי PM2.5 – כמו סופת האבק אשר התרחשה בתחילת השנה, למשל. במהלך אותה סופת אבק, עלה ריכוז חלקיקי PM2.5 פי 30 לעומת ריכוז הרקע שלהם. במקרים כאלה, כדאי להישאר בתוך מבנים סגורים ולמעט ביציאה החוצה.
לקריאת המחקר המקורי ב-British Medical Journal לחצו כאן.
