התחזית: רעידת אדמה והתפרצויות וולקניות

מז"א ואקלים
שינוי האקלים גורם לסופות חזקות, להמסת קרחונים ולעלייה בפני הים – השילוב הזה עלול להוביל לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. נשמע כמו תסריט לסרט אסונות? על פי חוקרי אקלים זו המציאות שצפויה לנו בעתיד הלא-רחוק

 

רבות נכתב על שינוי האקלים ועל הסכנות שטמונות בו: עלייה בטמפרטורות, המסת קרחונים, עליית פני הים, התגברות אירועי קיצון אקלימיים, בצורות, שיטפונות, שריפות, סופות, מידבור, נזקים כלכליים, פליטי אקלים ועוד. אולם, עד כה כמעט ולא דובר על הקשר בין שינוי האקלים לרעידות אדמה, אירועי צונאמי והתפרצויות הרי געש.

על פניו, שאלה כזו נשמעת מופרכת לחלוטין. מה לאקלים, ולאירועים שמקורם בתנועה טקטונית של קרום כדור הארץ וביחסים בין המגמה במעבה האדמה לאותו קרום? האם כל דבר בעולם באמת קשור לשינוי האקלים, או שאולי מחבקי העצים שוב מנסים להפחיד אותנו בעוד נבואות זעם אפוקליפטיות הזויות? זו שאלה טובה. יש טעם בספקנות בריאה כשנתקלים במאמרים העוסקים בנושא, אולם כאשר חופרים קצת לעומק (תרתי-משמע) בנתונים המדעיים, הדברים נראים הרבה פחות הזויים.

התפרצות געשית בהר סינָבּוּנג, אינדונזיה. תצלום: yosh ginsu
התפרצות געשית בהר סינָבּוּנג, אינדונזיה. תצלום: yosh ginsu

 

שינוי האקלים גורם, כאמור, לעלייה בטמפרטורות האוקיינוסים. למעשה, אפשר להגיד ששינוי האקלים טוען את האוקיינוסים באנרגיה. אנרגיה זו משתחררת מהאוקיינוסים בצורה של התאדות אדי מים וברוחות שנוצרות בשל הבדלי טמפרטורות בין המים לאוויר – כך נוצרות סופות. מדענים רבים סבורים ששינוי האקלים לא גורם לעלייה בשכיחות של סופות חזקות ולכן לא צפויות סופות רבות יותר בכל עונה. אולם, הם סבורים כי עוצמת הסופות תגבר. למעשה, אנו נתקלים בכך כבר עכשיו בישראל: אם בעבר היו יותר אירועי משקעים שהתפרשו על פני יותר ימים והורידו בממוצע פחות גשם ליום או לשעה, הרי שהיום אנו עדים לסערות חזקות שמביאות לירידת עשרות מילימטרים של גשם (השנה נרשמו אפילו כמאה מילימטר של גשם בשעה אחת). סערות אלו גורמות להצפות, לפגיעה ברשת החשמל, לתאונות, לנזקים כלכליים ולמקרי מוות.

שחרור לחץ בלוחות הטקטוניים

הסופות "שלנו" הן משחק ילדים לעומת סופות טרופיות חזקות כגון טייפון והוריקן, שפוקדות אזורים אחרים בעולם. סופות כאלו גורמות, בין השאר, לירידה ניכרת בלחץ הברומטרי (הלחץ שיוצר משקל האטמוספרה על קרום כדור הארץ). שינויים אלה בלחץ הברומטרי שקולים להסרת מיליוני טונות של סלעים מעל פני האדמה. חוקרים מטייוון מצאו שבעונת הטייפונים במדינה יש הסתברות גדולה הרבה יותר להופעת רעידות אדמה חלשות לעומת שאר ימות השנה. החוקרים טוענים שהלחץ הברומטרי הנמוך מקל על שחרור לחץ לאורך קווי המפגש של לוחות טקטוניים בצורה של רעידות אדמה. יתכן שהטייפונים מהווים מעין שסתומים לשחרור לחץ זה, באמצעות מספר גדול יותר של רעידות אדמה חלשות יחסית – וכך נמנעות רעידות אדמה חזקות באותו אזור. ראייה שתומכת בתיאוריה זו היא תצפית שנערכה באזור יפן, שנמצאת על אותו גבול מפגש בין שני לוחות טקטוניים. לאזור זה לא מגיעות סופות טייפון, אך הוא סובל מרעידות אדמה חזקות והרסניות הרבה יותר לעומת אזור טייוון והפיליפינים.

 נזק אחרי רעידת האדמה בטהיטי ב-2010. תצלום: UN Photo, Logan Abassi
נזק אחרי רעידת האדמה בטהיטי ב-2010. תצלום: UN Photo, Logan Abassi

 

ראינו ששינוי האקלים יכול לגרום מצד אחד לעלייה בעוצמת סופות טייפון שיכולות לנטרל רעידות אדמה חזקות ומצד שני, שינוי האקלים גם גורם להמסת קרחונים יבשתיים וכך להסרת מיליוני טונות של קרח מאזורים יבשתיים ולהתרוממות פני הקרקע, בשל הסרת המשקל העצום של הקרח שלחץ את הקרקע מטה. שילוב כזה בין תזוזות קרקע לשינוי לחצים אלו, כאשר הוא מתרחש באזורים רגישים גאולוגית, עלול לגרום לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש אלימים יותר. איסלנד, שידועה בהרי הגעש, הגייזרים והפעילות הטקטונית שבה, ממוקמת באזור רגיש שכזה. באיסלנד הקרקע עולה ביותר משלושה סנטימטר בשנה, עקב התכת הקרחונים, בקצב שהולך ומתגבר כל שנה. כזכור, ההתפרצות הגעשית הגדולה באיסלנד ב-2010, גרמה לשיתוק התעופה באירופה לתקופה ניכרת, ולנזקים כלכליים ניכרים.

מתפרצים יותר אחרי הגשם

מחקרים אחרים הראו שטייפונים והוריקנים שהביאו לירידת כמויות גשם עצומות קשורים לרעידות אדמה חזקות. חלק מהחוקרים סבורים שעודף המים בעקבות הסופות גרם לסיכוך השברים הגאולוגיים ולהשתחררות רעידות אדמה. אחרים סבורים שמפולות אדמה שנוצרו עקב הגשמים העזים שחררו לחץ ומשקל מעל שברים גאולוגיים, או שמשקל המים שנוסף לקרקע גורם לרעידות אדמה. דוגמאות לרעידות אדמה חזקות שאירעו לאחר ירידת משקעים רבים הן רעידת האדמה החזקה בהאיטי ב-2010, ורעש האדמה בנפאל ב-2015.

הר הגעש באי מונסרט בקריביים, מתפרץ יותר לאחר גשמים. לעומתו, הר געש בסמוך לחוף באלסקה, מגיב לגובה פני האוקיינוס הסמוך לו: הוא נוטה להתפרץ כשגובה פני האוקיינוס עולה בכמה עשרות סנטימטר בכל סתיו וחורף. איך זה קורה? נראה שמשקל המים הנוסף לוחץ על קרום כדור הארץ וגורם להתפרצות לבה, כמו שקורה כשלוחצים על שפופרת משחת שיניים.

שינוי אקלים יכול להשפיע גם על שכיחות ארועי צונאמי. אפשרות אחת היא דרך השפעה על שכיחות רעידות אדמה בקרבת חופים. אפשרות נוספת היא על השפעה על התפרצויות הרי געש בסמוך למקווי מים, שיכולות לגרום למפולות קרקע אדירות. כאשר מפולות הקרקע נופלות בבת אחת לתוך גוף אגם או ים, הן מסוגלות לגרום לצונאמי. כמו כן, סופות אלימות ומרובות משקעים גורמות במקרים רבים למפולות קרקע גדולות בשל עלייה ניכרת במשקל הקרקע, אחרי שספגה הרבה מים. להמסת קרחונים, המסת שלגים, והמסת אדמה קפואה עקב ההתחממות הגלובלית גם יש פוטנציאל לגרום למפולות קרקע שעלולות לגרום לצונאמי. אירועים כאלה אכן התרחשו כבר בקנדה ובצ'ילה.

קל לדמיין למה עלולה לגרום העלייה בגובה פני הים שמתרחשת כבר כיום בממדים מהירים ושצפויה להתגבר עוד יותר עקב שינוי האקלים. באותה מידה ניתן לחשוב על הנזק שעלולות לגרום סופות אלימות יותר עם יותר משקעים, כפי שצופים המדענים: יותר רעידות אדמה, יותר התפרצויות געשיות, יותר נפגעים ונזק לסביבה.



אולי יעניין אותך