הנמנמן הנודד

חי וצומח |
נמנמן הסלעים, מכרסם קטן וחביב, נצפה לאחרונה במפתיע באזור באר שבע. למה הוא החליט לנדוד ממקום מושבו הקבוע בהר הנגב ומה הסיכוי שלכם לפגוש אותו פנים אל פנים? מחקר חדש שיוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016 ינסה לענות על שאלות אלו ואחרות

נמנמן הסלעים הוא מכרסם אוכל כל שניזון מחסרי חוליות שונים וכן מחולייתנים קטנים וביציהם (לטאות, שממיות וחרקים). בנוסף, ניזון הנמנמן מזרעים ומפירות. הנמנמן פעיל בלילה, ובשעות היום שוהה בקן שבנה על העצים או בתוך חורים טבעיים בקירות, פעמים רבות על עצי אלה אטלנטית.

שמו של המכרסם ניתן לו בעקבות נטייתו לנמנם בחודשים הקרים של השנה ולשקוע בתרדמת חורף גם בטמפרטורות גבוהות יחסית. פעילות זו נקראת טורפור (ירידה בפעילות פיזיולוגית ומטבולית לתקופות קצרות יחסית) והיא שונה מהיברנציה, שהיא ירידה בפעילות באופן עונתי, קבוע ולאורך זמן. נמנמני הסלע בישראל שוכנים בדרך כלל בשלושה אזורים עיקריים: בהר הנגב, בגולן ובחרמון ובערבה.

נמנמן סלעים. תצלום: שלומי אהרון
נמנמן סלעים. תושב חדש באזור באר שבע. תצלום: שלומי אהרון

תצפיות מפתיעות

בחורף 2014 נרשמו ברשות הטבע והגנים כמה תצפיות מפתיעות של נמנמני סלעים באזור באר שבע וחצרים. נמנמן אחד נמצא בגינה בשכונת נווה זאב בפאתי באר שבע. זוג נוסף נמצא בתוך דלי לניטור עשים שהיה תלוי במטעי החוחובה של קיבוץ חצרים (שניהם נמנמו, כמובן). כמה מאות מטרים משם נמצאה נקבת נמנמן בחברת גורים בדלי שרופד בחומרים שנאספו בשטח – מגבונים וצמר כבשים. אלו היו ההופעות המתועדות הראשונות של מין זה באזור הנגב הצפוני – שם לא נראה עד כה.

בעקבות התצפיות הוחלט לבצע סקר ראשוני לנמנמנים בנגב הצפוני. מטרת הסקר היתה להבין את תחום תפוצתו, את בתי-הגידול המועדפים עליו באזור זה, ולתת אומדן גס לצפיפות האוכלוסייה. ד"ר אודי קולומבוס, שניהל את הסקר, גייס לעזרתו את האקולוג שלומי אהרון ויחד הם ניסו לגלות את צפונותיו של האורח המפתיע מהר הנגב. תוצאות המחקר יוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016 (23-21 ביוני, אוניברסיטת תל אביב).

"מדובר במין טיפוסי להר הנגב, ולא היה מוכר מאזור זה. לכן התצפיות היו מפתיעות", מספר קולומבוס. "אנחנו עדיין לא באמת יודעים מה גרם להרחבת תחום התפוצה שלו ולמה זה קרה דווקא עכשיו. אולי זה שילוב של תנאי האקלים ושפע המזון שהיו באזור בשנה שעברה שגרם ל'פיצוץ אוכלוסין' בהר הנגב ולדחיקת פרטים צעירים לחפש את מזלם בטריטוריות חדשות ולא מוכרות".

נמנמן סלעים בפוזה אופיינית
נמנמן סלעים בפוזה אופיינית. תצלום: אוסקר לוטנברג

קולומבוס אומר שייתכן שכמה פרטים שנדדו במרחב "גילו" את הגינות של שכונת נווה זאב מצד אחד, ואת מטעי החוחובה מצד שני ומצאו שם שפע מזון (מן החי בעיקר – חרקים ופרוקי-רגליים למיניהם), ומקומות מתאימים לבניית קנים. "מדובר בשכונה בסגנון בנה ביתך, עם גינות גדולות, מטופחות ועשירות בצומח", הוא מספר.

לתפוס את הנמנמן

האם לנוכחות של הנמנמן יש השפעה כלשהי על בני האדם באזור? "מעבר לחובבי טבע נלהבים, שמאז פרסום הידיעה מנסים מדי פעם לצלם את המכרסם הנפלא והפוטוגני הזה, אין שום השפעה אחרת על חברת בני האדם. מדובר במכרסם פעיל-לילה בגודל של חולדה בערך, שהסיכוי לראותו נמוך ביותר. הרי גם התצפיות שלו בעיר היו נקודתיות ונדירות מאוד", אומר קולומבוס.

אז אם אתם רוצים להיכנס לספרי ההיסטוריה של נמנמני הסלעים, בפעם הבאה שתבקרו בנגב הצפוני כדאי שתחזיקו בהישג יד מצלמה וחושים מחודדים במיוחד, כדי להיות בין האנשים הראשונים שמצלמים את היצור החמוד והפרוותי הזה בביתו החדש.

המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016 (23-21 ביוני, אוניברסיטת ת"א).

לוגו ועידה מעודכן



אולי יעניין אותך